ביקורת אלבום: שולי רנד – "נקודה טובה"

הדיסק הזה קצת מפחיד אותי. מפחיד אותי לחרוש עליו יותר מדי, פן ימאס. מפחיד אותי לנגן אותו ברצף, שמא אכיר כל תו וצליל בתוכו. אבל רגע, חשבתי בהמשך, למה אני חושש שימאס? הרי נפלו לידיי דיסקים משובחים שמהם לא נרתעתי כך. האם ל"נקודה טובה" יש פוטנציאל הימאסות גבוה? עוד האזנות, עוד האזנות, והוא לא נמאס. עד שהבנתי: אני כמו ילד קטן שאוכל את השוקולד שלו בביסים מיניאטוריים, שלא יגמר. רק מרוב שזה טעים.לפני שלוש שנים ראיינתי את עמיר בניון בפעם הראשונה, והוא נפתח וסיפר לי בעיניים נוצצות על התוכנית שלו לכתוב ולהפיק לשולי רנד אלבום שלם. "שולי רנד?", הקשיתי, "הוא בכלל שחקן, לא?". בניון הנהן, והסביר שיש ברנד משהו מוזיקלי שמסקרן אותו. "אבל אין לו קול מי יודע מה", ניסיתי להוריד אותו מהרעיון, "למה נראה לך שהקהל הרחב יתחבר לחרדי ברסלבי עם מגבעת וקול עמוק?".

 

 

אבל בסוף התחברתי בעצמי, וברמה הכי גבוהה. עובדה, אני בעצמי לא זוכר מתי בפעם האחרונה התנוססו להם חמישה כוכבים במדור הזה, אבל כרגע אין בכלל ספק שמגיע לו: "נקודה טובה" הוא מפגן ראווה מפתיע, מטלטל ועמוק כמו בור ללא תחתית של טקסטים קיומיים, לחנים מורכבים ומלאי לחלוחית, ועיבודים שלוקחים את רנד הרחק מהסאונד הישראלי הגלגלצי אל מחוזות של פולק, רוק, ניחוח ספרדי, קאנטרי שירי מסע, ורגעים שמזכירים לפעמים את ולדימיר ויסוצקי ברגעיו הטובים יותר.

רשימת השירים המעולים פשוט משתווה למספר השירים שבדיסק. "אייכה" הוא שיר כנה, רגיש ופצוע על חיפוש הבורא בעולם של תוהו; "נקודה טובה" עם אהוד בנאי פשוט ממיס בהתחשב בשילוב בין החספוס של רנד למלודיה של בנאי; "בן מלך שעשוי מאבנים טובות" הוא שיר התרסה עולץ אך דחוס-רגשית כלפי היצר הרע (שמצדו לא עושה הנחות ומזכיר לרנד עד כמה הוא "חסר"); "מוחין דקטנות", עם בנאי בקולות רקע, הוא שילוב מושלם בין שיר פופ לניגון חסידי; "המשורר" הוא סיפור על ויכוח סוער בין רנד לבין משורר מפורסם על אמונה והשגחה, שבסופו בכו שניהם בבית החולים, קצת לפני מות אותו משורר ממחלה; "אחותי", הסינגל השלישי שיצא מהדיסק, מלא תקווה וכמיהה; "ערפל" הוא שיר רוק עם אנרגיות שלא מהעולם הזה, תרתי משמע, ושיר המסע בעל ניחוח הקאנטרי "רפא-אל", בו מספר רנד על הטיול הארוך לקבר של רבי שמעון עם אחיו רפאל, במטרה להתפלל לרפואת אמם, אבל דווקא כשהגיעו לא ידעו כל כך מה לומר. מזל שבדיסק יש לו הרבה מה לומר, ותמיד דברי טעם."נקודה טובה", וסליחה על הפומפוזיות המתבקשת, הוא דיסק שמגיע פעם בכמה שנים. רנד מתגלה כאן כאישיות מוזיקלית מרתקת, ואחרי שנתן לנו טעימה כל כך טעימה ופתח את התיאבון – שרק ימשיך עוד ועוד, שהנקודה הטובה לא תהיה גם בודדה. 

*****

    שולי רנד – "נקודה טובה" (עצמאי)

 

 

(פורסם ב"רייטינג", אפריל 2008)

 

עוד בבלוג: ראיון עם עמיר בניון, ביקורת על אלבומו החדש של עובדיה חממה, שאלון אסוציאציות עם שולי רנד, ראיון עם עלמה זהר, וגם: אייל גולן, מנחם הורוביץ, שי גולדן, רמי פורטיס, עידן רייכל, מירי מסיקהדניאלה לונדון-דקל, עיתוני הנוער והילדים של פעם, הפרסום הסמוי בקלטות הילדיםאיך להיזהר מרמאויות במזון האורגני, המדריך למרואיין המתחיל ועוד המון

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • בועז  On 23 במאי 2008 at 13:08

    טעות?
    כוונת מחבר שלא קלטתי?

  • דודו  On 23 במאי 2008 at 14:00

    תוקן

  • אופיר  On 27 במאי 2008 at 11:41

    אני חושב שעל מנת ליהנות הנאה מלאה מהאלבום הנפלא הזה צריך איזשהו רקע יהודי (דתי, עדיפות לברסלב). כמובן שיש שירים באלבום שאפשר להבין בקלות. אבל יש גם כאלה (נקודה טובה, בן מלך שעשוי מאבנים טובות ועוד) שעם ידע על המלחמה שלנו ביצר הרע או הכרה של המושגים הברסלביים ההנאה תהיה גדולה יותר.

    מה שבטוח – אצלי האלבום לא מפסיק להתנגן

    מזל טוב על פתיחת הבלוג. ראה עצמך מרוסס :),

  • דודו  On 27 במאי 2008 at 14:46

    לגבי הרקע היהודי\ברסלבי – לא חושב שזה הכרחי. אני מכיר חילונית למהדרין שמכורה לאלבום הזה, ואני עצמי לא ממש מכיר את המושגים הברסלביים, אבל התוודעתי אליהם תוך כדי האזנה. וזה אפילו יותר מעניין כשאתה בא "נקי".

  • יוסי  On 3 ביוני 2008 at 21:48

    בס"ד
    כשאני מקשיב לדיסק אני רואה את עצמי.
    את הבן-אדם.
    את החולשות.
    מזדהה.
    מתנחם.
    מקבל כח להמשיך.
    לדעתי, לאלבום מדהים כזה שיש גם יש לו את חמשת החושים- הכח, הרוח המחזקת מהווה את "החוש השישי"
    מה יש לדבר אלבום מושלם.
    שלא יגמר.
    יישר כח שולי רנד

  • שולישולישולי  On 29 ביוני 2008 at 19:54

    אני בן מלך שעשוי מאבנים טובות
    אתה שומע?
    אההה
    אהווווו……….
    מכף רגל ועד ראש – מרגליות
    אתה שומע?
    אהה,
    אהההההההה..
    :)
    אני לא מפסיקה לשמוע את השיר הזה….חח

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 7 בספטמבר 2008 at 1:26

    המשורר שעליו נכתב השיר הוא חברו הטוב של שולי – חנוך לוין ז"ל.

  • מאיר  On 14 בפברואר 2009 at 20:01

    דיסק שפשוט הוציא אותי מהבועה של עצמי אל תוך העם ואל המציאות וההתמודדויות האמיתיות בחיים
    תודה שולי תודה תודה שיש אותך

  • NG  On 16 בפברואר 2009 at 18:04

    אשמח אם תומרו לי מתי ואיפה ניתן לשמוע את שולי רנד.
    תודה!

  • עדי נוף  On 3 במרץ 2009 at 10:39

    שולי רנד האהוב,

    תודה על היצירה הכל כך אנושית מרגשת ומזככת שחולשת על כל נים בגוף ובנשמה.
    תודה לבורא יתברך על מתנה כל כך נפלאה.
    אמן שנזכה להיות משופעים ביצירות כאלה.
    עדי

  • רעות  On 20 בנובמבר 2009 at 10:54

    קניתי את הדיסק ואני לא מתחרטת!!
    שווה כל שקל:)

  • שוש  On 22 בנובמבר 2009 at 14:11

    אני מזדהה כמעט עם כל מילה ומילה אני אחרי חודשיים שראיתי את ההופעה לא עובר יום שאנני חשה את תחושת ההתעלות הרוחנית שחשתי בכל תו ותו מילה של שולי רנד ומאז רחשתי לי את הדיסק ואין יום שאני לא מקשיבה לו ולפעמים חוזרת שוב ושוב על שירים מסוימים הפיבוריט שלי הוא המשורר שמזכיר לי את אבי המנוח בפגישתינו האחרונה ראיתיו מביט כל הזמן למעלה נ שאלתיו ענה לא יורע אבל אני ידעתי ….השכינה לאחר שנים חזרתי בתשובה אני קוראת לזה הביתה ולאחר 5 שנים יצאתי ושולי רנד גורם לי להתגעגע הביתה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: