שלמה ארצי: "חיי מלאי פספוסים והחמצות"

1. למה שלמה?
"אני קרוי על שם הסבא של הסבא, כמובן. משהו לזכר, כמו נר נשמה. ושם המשפחה ארצי עוברת מהרציג. אבי ז"ל עבד בשנות החמישים עם משה שרת, ש'הכריח' את העולים החדשים של אז לשנות את שמותיהם, וזה מה שיצא לו מהרציג".
2. מהו זיכרון הילדות הראשון?
"אין לי ראשון ואין לי אחרון. אבל משום מה כרגע עולה לי בראש זיכרון של ילד בן שש, עולה על אוטובוס בדרך לחיפה בכיוון סבא שלי שהתגורר בקריית ים גימל, בקריות. ואני נוסע זמן ארוך כמו נצח, עד שהאוטובוס מגיע לעיר חיפה שם מחכה לי סבא, שהיה איש דתי. וכשאני יורד מן האוטובוס הראשון ומחליף בשני, הוא מניח על ראשי כובע ברט כחול. וכך אני מגיע לקריה, לביתו של סבא, דתי כמו שסבא היה רוצה. אני בסך הכל בן שש, ולא מבין מהחיים שלי על קיומו של אלוהים, אבל אני אוהב את הטקס הזה של חבישת הכובע, כי אני אוהב את סבא שלי, ומוכן לעשות הכל בשבילו, גם לחבוש ברט".
3. מה כמעט אף אחד לא יודע עליך?
"המחשבות הפנימיות, זה הבן אדם עם עצמו. החיים עצמם הם הרי לא מה שאתה מספר, אלא מה שאתה חווה רגע רגע, שעה שעה. והרוב בינך לבין עצמך".
4. מה הייתה העבודה הראשונה שלך?
"הייתי נער בן 13 וגרנו בצפון תל אביב, שהלכה אז ונבנתה. זה היה החופש הגדול של כיתה ח'. אמא אמרה לי שכדאי להעביר את החופש בעבודה. לא הייתי ג'באר מי יודע מה, ובכל זאת הלכתי לאחד הבניינים הסמוכים שנבנו אז במורד הרחובות שלנו, ושאלתי את זה שניראה לי כמו קבלן אם אני יכול לעבוד בבניין. הוא קיבל אותי בשנייה לעבודה, ובעצם למה לא? הוא תפס פראייר. במשך שבועיים העליתי דליי מלט מלמטה למעלה. זה היה קשה, אבל החזקתי מעמד שבועיים. תמורה עבור העבודה ההיא נדמה לי שלא קיבלתי, כי ההוא שניצל את תמימותי היה אחד הפועלים".

 

5. מה אתה עושה כדי להתפנק?
"אני הולך לבקר את הילדים ואת הנכדים, או נשכב במיטה ורואה סרט בדי.וי.די".
6. מה הדבר הכי מהנה שעשית בקריירה שלך?
"שרתי, כל הזמן שרתי".
7. ומה הדבר הכי מביש?
"רגעים בהם לא הייתי אני. זה קורה לפעמים שאתה מאבד את עצמך, את האמת שלך. ברגעים כאלה, שנגלו לי בדיעבד, חשתי מושפל ומבויש".
8. אם לא היית מתפרנס ממוזיקה מה היית עושה?
"רציתי להיות שחקן תיאטרון בילדותי, ואפילו למדתי שנתיים בחוג לתיאטרון באוניברסיטה בזמנו. חלמתי גם להיות נגר באיזושהי נגריה קטנה, אבל יש לי ידיים שמאליות. אבל אולי יותר מכל רציתי, ועדיין רוצה, לביים סרט ארוך ארוך ארוך".
9. איך הקשר שלך עם ההורים?
"אבא שלי נפטר לפני שלוש שנים, והיה לנו קשר הולך ומתהדק בשנותיו האחרונות, במיוחד בשנה האחרונה לחייו. אבא היה איש מהותי ציוני אמיתי, פוליטיקאי מהזן הלא מצוי היום. איש צנוע, ישר דרך שעשה כל יום את דרכו לכנסת, בה שרת כחבר כנסת באוטובוס יחד עם בני העם, כי ככה האמין שצריך לעשות. כל חייו של אבא היו בשרות הציבור (הוא היה גם סגן עריית ת"א 20 שנה). אבל ככל שניסיתי לגרור אותו לשיחות נפש אישיות – זה היה קשה איתו. אבא היה איש שלא ידע לנהל שיחה אינטימית. הוא דיבר תמיד רק על ערכים, על תקומה, על נתינה לציבור. אבל אני מודה שגם שלוש שנים אחרי מותו אני ממשיך לשוחח איתו בתוכי. עם אמא אני בקשר יומיומי. אחותי ואני שומרים עליה מכל משמר".
10. מה הצבעת בבחירות האחרונות?
"הצבעתי למפלגת העבודה, כי חשבתי שעמיר פרץ ילד על הצד החברתי והאמנתי בו. התבדתי לצערי".
11. אם היית ראש ממשלה מה הייתה ההחלטה הראשונה שלך?
"קודם כל הייתי מנסה להביט בעיניי העם. הייתי מנסה לחוש אותו ולראות אותו מקרוב כל כך, עד שאדע ואבין למה התמניתי לראש הממשלה".
12. מאיזה תכונה שלך היית מת להיפטר?
"אני חסר מנוחה. פרפקציוניסט מידי, ולפעמים מתמקד בזה. ובעיקר אני ספקן. אבל אני כבר מקבל את עצמי בגילי".
13. אם היית מראיין את עצמך, מה הכי מעניין אותך בשלמה ארצי?
"איך הוא עושה את זה, כלומר את המוסיקה והמילים, והחיבור ביניהם על זה אני יכול לדבר שעות, רק את מי זה מעניין?".
14. איזה רינגטון יש לך בסלולרי?
"אין לי רינגטון. הפלאפון תמיד על השתק".
15. ערוץ 2 או ערוץ 10 ?
"ערוץ הספורט".
16. מה היה הספר האחרון שקראת?
"את 'מסע בחלל הפנוי' של דב אלבוים ואת 'כרוניקות' של בוב דילן. אני קורא כמה ספרים בבת אחת בדרך כלל".
17. מה אתה עושה כשאתה רואה ג'וק ענק על השיש במטבח?
"תופס אותו ברגליו ומשליך החוצה מעבר לחלון".
18. מה אתה אוכל רק לשם הבריאות ולא בגלל שזה טעים?
"אני מכור לשיני שום".
19. מה הכי לא נוח לך בבית שלך?
"אני אוהב את הבית שלי. אין מבחינתי מקום לא נוח בו. ביתי תמיד היה מבצרי".
20. מתי בפעם האחרונה היית מאושר?
"כמעט כל יום אני מוצא לעצמי רגעיי אושר קטנים. רגעיי האושר הגדולים הם נדירים, ובעיקר צריך להבחין בהם כשהם באים. כך אני מקפיד לקום כל בוקר בשעה חמש, כדי לצאת לרכב על אופניים, כשהבוקר עולה. אני לבד עם עצמי, אני רוכב עד אין קץ. אני מתבונן בזריחה ואז 'בוקר אור' זה מושג ממשי אצלי".

21. מה הדבר שאתה הכי שמח עליו בחיים?
"שלושת ילדיי ונכדיי הם האהבה הכי גדולה והכי לא מותנית. פשוט אוהב אותם עד אהבה".
22. מה הדבר שאתה הכי מצטער עליו בחיים?
"חיי מלאי פספוסים והחמצות, המשורר רוברט פרוסט כתב : 'שתי דרכים התפצלו ביער צהוב, ולצערי לא יכולתי לקחת את שתיהן'. בכל פעם שבחרתי דרך או שביל ללכת בו, זו הייתה בחירה מודעת או אינטואיטיבית. לא פעם הצטערתי, אבל כבר אי אפשר היה להזיז את הדברים אחורנית. אני יכול להצטער על ימים שבזבזתי, על אנשים שהתבדתי בהם. אבל מטבעי איני מצטער כלל, אני לא מבזבז זמן על הצטערויות מהסוג הזה".
23. סתיו, חורף, אביב או קיץ?
"אני אוהב את האביב, את ימי ראשית השמש. אלה הימים שעושים לי את זה. בדרך כלל אני נוהג לשוטט ברחבי הארץ בתקופה הזו, נעול במכונית ונוסע לאן שההגה לוקח אותי. מבחינתי זו תקופת הבריאה מחדש".
24. מה הפריט הכי יקר לליבך?
"הגיטרה שנמצאת אצלי בחדר ומשרתת אותי כבר שלושים שנה".
25. מה החלום הכי שכיח שלך?
"שאני מרחף בחדר, יש לי כנפיים אני טס".
26. אתה מרוצה מיחס התקשורת כלפיך בשנים האחרונות?
"לא פונקתי מעולם על ידי התקשורת. חטפתי ביקורות קשות על תקליטים שנהיו אחר כך קלאסיקות, כמו 'חום יולי אוגוסט' או 'לילה לא שקט', ולא קיבלו חיבוק חם בצאתם לשוק. אבל אני למדתי לעשות את דרכי למרות הביקורת, ולא בגללה. וכך עם השנים, ככל שנהייתה לי פרספקטיבה על המקצוע – 37 שנים זה לא מעט זמן לשיר – הבנתי שאני בשלי והם בשלהם, וששירים טובים ומרגשים מדברים בסוף את דיבורם, ככל שהוא אמיתי ונוגע".
27. מתי בפעם האחרונה נסעת באוטובוס?
"או-הא, לפני הרבה שנים".
28. כשממש אין לך מצב רוח אתה…
"מעצבן".
29. הדבר שאתה לא יוצא מהבית בלעדיו הוא…
"משקפי שמש, משקפי ראייה ומאה שקל בכיס".
30. מה החלום הכי גדול שלך מבחינה מקצועית?
"ביסוד תן לי לעשות דיסק נוסף ואני מבסוט. ברמה היותר גבוהה יש לי במגירה אופרה שנקראת 'שאול' על חייו של שאול המלך, שמחכה לתורה להיות מועלה באחת התיאטראות. בזמן האחרון היו לי מגעים בתיאטרון הקאמרי על העלאתה, אך זה עדיין לא הבשיל, כרגע מדברים על מחזמר משיריי, וגם זה נראה לי חלום מתוק ומלהיב. ומלבד זה עדיין כל שיר חדש שאני כותב מעורר אותי להתרגשות, כל סשן הקלטה עם חבריי הנגנים וכל הופעה".
31. איפה תהיה בעוד 10 שנים?
"מה אני יודע? אני חי מרגע לרגע, משעה לשעה. נטול תוכניות. גדולות החיים הם חסד גדול וחתירה לאמת פנימית. אני מקווה שאהיה שם".

פורסם במדור "שלח\קבל" במקור ראשון, אוגוסט 2007

 

עוד בבלוג: ראיון עם עמיר בניון, ביקורת על אלבומו החדש של עובדיה חממה, שאלון אסוציאציות עם שולי רנד, ראיון עם עלמה זהר, וגם: אייל גולן, מנחם הורוביץ, שי גולדן, רמי פורטיס, עידן רייכל, מירי מסיקה, דניאלה לונדון-דקל, עיתוני הנוער והילדים של פעם, הפרסום הסמוי בקלטות הילדים, איך להיזהר מרמאויות במזון האורגני, המדריך למרואיין המתחיל ועוד המון

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן.