ארכיון יומי: 6 ביוני 2008

5 שאלות עם יהלי סובול ורע מוכיח

יהלי התחיל את העבודה בכלל כפרויקט סולו. מתי ואיך בדיוק הוחלט שהוא יהפוך לאלבום משותף?
יהלי: "בהתחלה תכננו איזושהי הקלטה מאוד מהירה, אבל ברגע שאופי ההקלטה השתנה, וגילינו שאנחנו משקיעים שנה שלמה משותפת בעבודה על השירים – הרגשנו שיהיה יותר מדויק לקרוא לזה אלבום משותף".
הפקה מוזיקלית, עם כל הכבוד, לא הופכת את זה מאלבום של אדם אחד לאלבום של שניים.
רע: "באופן הדרגתי, ככל שהעיבודים וההפקה התעבו והשתכללו, וגם סגנון העבודה התגבש, נתנו פתאום תמונה של תקליט משותף. פשוט היה לנו יותר נוח מבחינה רגשית כלפי הפרויקט לקרוא לו אלבום משותף. זה היה מאוד טבעי, אפילו לא תוצאה של שיחה".

 

 

 

 

 

 

 

 

אפרופו סמנטיקה, למרות ששניכם השתתפתם באינספור פרויקטים שונים, רע לא הוציא מעולם אלבום סולו משלו, וליהלי יש רק את "סוס" מ-99'.
"זו באמת סמנטיקה, כי רוב תקליטי הסולו שאתה מכיר הם תוצאה של שיתוף פעולה, כאשר מישהו באיזשהו דרג החליט שהכי נכון להוציא את זה תחת שם של אדם אחד. לכן אני חושב שזה באמת החלטה של פר סיטואציה איך לשווק. במציאות כמעט אין דבר כזה סולו, אלא אם כן זמר עומד מול מיקרופון, עושה א-קפלה או מלווה את עצמו בגיטרה. לכן סולו היא מילה קצת, איך נקרא לזה, חיוורת. אין בכלל דבר כזה סולו".
יהלי: "משתי סיבות עיקריות אלבום סולו נוסף שלי התמהמה: יש לי את מוניקה סקס, וכתבתי גם ספרים מאז תקליט הסולו 'סוס'. שני הדברים האלה מנעו ממני להגיע לעוד תקליט".
הבנתי שיש באלבום "משהו קולנועי". מה זה אומר בדיוק?
"הלכנו עם כל שיר עד לקצה מבחינת האסתטיקה שהוא כיוון אליה. בטקסטים עצמם יש המון פרטים ויזואליים, וכל זה מקנה לדיסק איזושהי אווירה של פסקול או סרט מבחינת התחושה".
רע: "יש אווירה שהיא לא בהכרח באה מעולם המוזיקה פרופר. כלומר כן מוזיקה, אבל כזו שמייצרת אווירה ומקום, ולאו דווקא כזו שנועדה לשרת מהלך הרמוני או מלודי".

 

 

 

 

 

 

 

בטקסט של הסינגל הראשון "חייל להשכיר" נכתב "רוצה להיות חופשי מכל השדים". לאיזה שדים הכוונה?
יהלי: "השדים הם כל אותם דברים שמגבילים ומעצבים אותנו בלי להיות מוחשיים מדי: שאיפות, יצרים, מוסכמות, כל מני דברים כאלה".
רע: "ברמה הבסיסית, על פי הבנתי, מדובר במצב שבו בעידן המודרני תחום העיסוק של האומן והיוצר אמור להיות המשחרר הגדול שלו. אבל על מנת שאדם יוכל להתפרנס הוא מוצא שתחום היצירה שלו בעצם כולא אותו, והוא לעתים נאלץ לספק שירותים שלא מגיעים ממנו באופן טבעי. לכן 'רוצה להיות חופשי' מגיע מהסיטואציה הזו שבה אתה אמנם יוצר, אבל מתפקד כחייל להשכיר, ובעצם משכיר את שירותי היצירה שלך".

 

(פורסם ברייטינג, מרץ 2008)