אורנה דץ: "הדרך לבד לא קלה"

אם תתקשרו לסלולרי של אורנה דץ את פניכם תקבל "המתנה נעימה" די מפתיעה: "מונסון" של טוקיו הוטל. לא ממש ציפינו את זה ממי ששרה ביחד עם בעלה לשעבר משה שירים כמו "כאן", "כל מה שקדם", "מראה של ילד" ושאר צפיחיות בדבש כחול-לבן. מצד שני, הסינגל החדש שלה, "כי ככה אני רוצה", מושך דווקא לכיוון השני – הפופי המתקתק והלא יותר מדי מורכב. מבולבלים? אתם לא לבד.
הדצית, מצדה, מפוקסת מתמיד. היא מסבירה שהשיר לא ממש מייצג את האלבום, שיזרום יותר לכיווני רוק רך. אז למה הוחלט בכל זאת להוציא אותו ראשון כסינגל? כי יש בו סוג של אמירה מבחינתה, סיכום של השנה ורבע האחרונות מחייה, מה שהיא עברה, מה שהיא עדיין עוברת. כדי להמחיש נספר לכם רק שהפזמון נפתח ב"כי ככה אני רוצה, אז ככה אני עושה. ככה זה יהיה מעכשיו". הצהרת עמדות פמיניסטית? לא ממש. יותר בכיוון של הצהרה מוזיקלית. עכשיו היא לבד, סוליקו, נטו היא.

 

בטח המוזיקה למבוגרים היתה חסרה לך. מאז "טיף וטף" את ומשה לא הקלטתם חומרים חדשים.
"האמת היא שהמשכנו להופיע למבוגרים תמיד, אבל להקליט – באמת לא. זה תמיד היה חסר לי. תמיד דברים שאתה אוהב נורא אתה דוחה, כי יש דברים יותר דחופים. אלה החיים, אבל זה לא אומר שמוותרים על החלום. ההופעות וההקלטות לילדים לקחו המון אנרגיה. חוץ מזה היו הנחיות, הופעות, טלוויזיה".
הסינגל מאוד פופי. לא משהו שמזכיר מאוד את ימיך בדצים.
"שום דבר בתקליט לא מזכיר. עשיתי את הכל כמו שאני חושבת, בדיוק מה שאני רוצה. זו אני. עומדת מאחורי זה לגמרי. בתקליט יש יותר רוק רך וגיטרות, אקורדיון, קרן יער, מלא דברים שלא השתמשתי בהם אף פעם, ולתוך זה משה דעבול, שהפיק מוזיקלית, הכניס את האוריינטליות שלו. כרגע אנחנו במיקסים, אבל רוב העבודה כבר נעשתה".
אני מניח שהיית מודעת להקשר בו הטקסט יפורש.
"אהה, כן. זה חלק מההחלטה להוציא את השיר כסינגל ראשון. התקליט עצמו מגוון וממש לא כזה. זה השיר היחיד שהחלטתי להוציא אותו ראשון כי זו סוג של אמירה מבחינתי. איך אמר לי חבר טוב שראה את הקליפ? את לא צריכה לדבר, הוא אומר הכל. אני טובה בלדבר, אבל לא טובה בלחשוף את הפרטיות שלי. לכן זו הפעם הראשונה שיכירו אותי, יבינו מה המסקנות שלי, וישמעו מה עברתי. כשתשמעו את האלבום תבינו את התמונה הכללית".
אלבום הבכורה, שייקרא כשם הסינגל "כי ככה אני רוצה", ייצא בחודשים הקרובים. ושלא תחשבו שמדובר באמירה פמיניסטית – דץ מסבירה שמדובר יותר בהשלמה. "במיוחד נשים מזדהות עם המילים של השיר", היא אומרת. "ועם זה, כשתשמע את האלבום תגיד 'בוא הנה, יש לה טעם מגוון'. אני מושפעת מהרבה מקומות. האוטו הוא ממלכת המוזיקה שלי – שם אני שומעת את מה שאני אוהבת: עידן רייכל, דנה ברגר, אפרת גוש ועוד המון. מצד שני, הדרך לבד לא קלה".
למה?
"לבד אתה צריך לקבוע, לשלם, להחליט. וזה אף פעם לא קל, אבל מאתגר מאוד, אני חייבת להגיד".
ומה הלאה, את מתכוונת להעמיק במוזיקה או לחזור ולהטיל את מרכז הכובד בטלוויזיה או בהפקות לילדים?
"עכשיו התפניתי רק לתקליט. אני זמרת, זמרת, זמרת – מההתחלה ועד הסוף. אני רוצה לעלות על במה, רוצה להופיע, רוצה לשיר. הפרויקטים חוץ מזה הם אקסטרות של מזל וכישרון. אבל באוסול – אני לגמרי זמרת".

 

(פורסם ברייטינג, אפריל 2008)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איתמר  On 15 ביוני 2008 at 13:59

    פעם, כאשר רק החלה

  • מני  On 25 בספטמבר 2008 at 23:43

    טוב כך שאת עושה כרצונך אך אל לך לשכוח שעיסוקך גם מן הסתם פרנסתך ואת חייבת לשלב בין השתיים התלוים ועומדים באיזון מאוד עדין טבעם של כול עיסוק בכול אומנות מסוג שהוא במיוחד שהאומן נאמן לדרכו יכול בנקל להישאר חסר פרוטה
    בכול אופן בהצלחה לך בהמשך דרכיך המפותלות

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: