הדרה לוין-ארדי: "אני חסרת סבלנות באופן מטורף"

שאלון שלח\קבל עם הדרה לוין-ארדי

 

1. למה הדרה?
"זו הייתה ברכתם של הוריי בצאתי אל העולם הזה ואל החיים האלה. הם כנראה ידעו היטב על מה העולם עומד, והבינו איך הוא עובד".
2. מה כמעט אף אחד לא יודע עלייך?
"שאני ביישנית באופן פתולוגי, מטורף. לפעמים אני נמנעת מלהגיד שלום למכרים שאני פוגשת ואוהבת, מרוב בושה".
3. מה הייתה העבודה הראשונה שלך?
"הייתי צלמת אודישנים באחד הסרטים הראשונים של אבי נשר, אם אפשר לקרוא לזה עבודה. הייתי בסוף השרות הצבאי או משהו, ונקראתי לעזור ליום-יומיים. זכורה לי אימת הנבחנים, חולשת האונים שלהם, והנזקקות התהומית שלהם לחיבוק הבמאי. כבר אז לא הבנתי מה הקשר בין כסף לעבודה".

 

4. מי האדם הכי קרוב אליך בעולם?
"הבן שלי, אדם. בנאדם גדול, אוהב אדם, חברי הטוב ביותר, אמן גדול, נפש עליונה ממש, עם ראיית עולם רחבת לב, רגישה ותבונית. הוא היועץ והשותף האולטימטיבי שלי בכל עניין".
5. מה הדבר הכי מהנה שעשית במהלך הקריירה?
"לפני כשלוש שנים הוזמנתי להקליט בגלזגו, סקוטלנד, עם אחד המפיקים הגדולים בעולם. אלה היו תשעה ימים של פסגת העונג; שיכרון חושים, מוסיקה, אנשים משגעים ומבטא מטורף. הרגשתי שאני נוגעת בדבר האמיתי. כמו חלום, כמו סרט על מישהו אחר".
6. ומה הכי לא?
"לחכות. שונאת לחכות. אני חסרת סבלנות באופן מטורף. שונאת לחכות לטלפון, לפגישה, לאלבום הבא, לזמן הנכון, לסינגל הבא, לאולפן פנוי, להופעה הבאה, לתשובה, לאישור, לאימייל. יש בי גם תמיד תחושה של חוסר סיפוק משווע. לא חשוב מה השגתי הרגע, אני כבד במרדף אחרי הדבר הבא, ולא מצליחה באמת לנוח על ההישג הקודם. אם זה היה תלוי רק בי, הייתי מקליטה אלבום ביום, וכבר למחרת מתקדמת הלאה לאלבום הבא. בכלל, נראה לי שלא אשקוט עד שאשיג את הגראמי והפלטינה ואת פסגת העולם. וגם אז לא אשקוט. ואי השקט הזה הוא אימננטי, והוא הדבר הכי לא מהנה בקריירה שלי. או באישיות".
7. אם לא היית מתפרנסת ממוזיקה, מה היית עושה?
"צרוף המילים 'מתפרנסת ממוסיקה' הוא קצת אוקסימורוני במחוזותינו. נראה לי שכל דבר אחר שהייתי עושה היה מפרנס אותי יותר ממה שאני עושה עכשיו. אבל אני בטוחה שאני בדרך הנכונה להפריך את גם את האוקסימורון הזה. חוץ ממוסיקה, הייתי שמחה להשלים כבר את הרומן שלי, שמתארך מעל המצופה, ואולי לברוא כמה תוכניות וסדרות לטלוויזיה. שמעתי ששם הכסף. ואם יישאר פנאי, אז הייתי שמחה ללמוד משפטים בניו יורק".
8. איך הקשר שלך עם ההורים?
"אנחנו מאוהבים מאז ומעולם. ממבט ראשון. באופן טוטאלי ואינסופי. אני הבייבי הנצחית של ההורים שלי, מאוד זקוקה להם, ולכן עדיין מתבלבלת כשהחיים תובעים ממני להתנהג כמו ילדה גדולה. אני לא בדיוק יודעת איך עושים את זה. והכשל הגילי הזה הוא קצת תוצר של הקשר המיוחד שלי עם הוריי".
9. כמה Smsים את שולחת ומקבלת ביום ממוצע?
"עשרות. מאות. עברתי כבר את כל מסלולי ה-Sms שיש לחברת הסלולר שלי להציע, ועליתי על גדותיה של החבילה הכי שמנה. הם לא עומדים במאסה שלי".
10. מה החלום הכי שכיח שלך?
"אני בקושי זוכרת חלומות, והמעט הזכורים לי הם חלומות מלכוד מאיימים כאלה. משהו מבעית תמיד לוכד אותי בסוג של אין מוצא".

 

11. מהי התכונה הכי שלילית שלך בעיניי עצמך?
"ביישנות כרונית. והתייחסות מאוד גמלונית, גמגמנית ומבוהלת לכסף".
12. מטרידים אותך ימי הזקנה העתידיים שלך?
"ברור. מאוד. מלבד העוני, זו אחת החרדות הכי גדולות שלי. אבל זה לא דבר חדש, מאז שאני בת 16 אני ערה לאיומה הנחרץ, חסר הרחמים, של הזקנה. אני ערה לכל נואנס בה, פיזי ונפשי. וככול שאני מתעסקת בה, וערה לבואה המתדפק, ברור לי שהיא תהיה עוד הרבה יותר גרועה ממה שאני חושבת".
13. השלימי את המשפט: בלעדיי, המוזיקה הישראלית תהיה…
"נטולת הדר".
14. איפה תהיי בעוד 10 שנים?
"אין לי מושג. אבל יש לי חלומות גדולים ורחוקים".

(פורסם במקור ראשון, מרץ 2008)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: