ארכיון יומי: 23 באוקטובר 2008

עמימות דיפלומטית (ראיון עם יצחק קלפטר)

יצחק קלפטר חיכה 15 שנה להוציא אלבום חדש, אבל מתקשה להתלהב מהתהליך. "אני לא יודע אם יש טעם בעוד אלבומים חדשים", הוא אומר. "להשקיע המון עבודה וכסף במוצר שכמעט אין לו סיכוי להימכר – לא יודע אם זה כדאי"

קודם כל, תרשו בבקשה ליצחק קלפטר להתעלם מהשאלה המתבקשת למה קרא לשם אלבומו החדש "קצת דיפלומט". לא, זה לא מעיד שום דבר עליו, ומדובר בסך הכל באחד השירים בדיסק. נכון שאמורה להיות משמעות סגולית לשם אלבום, אבל לא כאן. מבחינתו הוא בסך הכל כותב שיושב מול מחברת, ומה שיוצא זה לא בהכרח הוא עצמו. ואם הוא היה כותב שהוא חי על השמש, גם אז הייתם שואלים איך זה לחיות על השמש? כולה כתיבה. וכולה הוא חושב ש"החיים קצת מוזרים, וצריך להיות קצת דיפלומט כדי להסתדר בהם".

 

15 שנים עברו מאז אלבומו האחרון של יצחק קלפטר, ויציאת החדש "קצת דיפלומט" לא תופסת אותו נרגש במיוחד. למעשה, די להפך. הוא מדבר די בשוויון נפש על היצירה שלו, לא יוצא מגדרו ברמת ההתרגשות, וגם לא נשמע אופטימי במיוחד לגבי המכירות העתידיות. ולמה 15 שנים, אתם שואלים? גם כאן התשובה פשוטה. "לא יודע, התעכבתי מכל מני סיבות", הוא אומר בפשטות. "השירים אמנם נכתבו במשך 15 השנים האחרונות, אבל אולי לא היה לי את המזל להוציא דיסק. כל הנושא של הוצאה לאור קצת בעייתי בעיניי. הרי יש לי 100 שירים שהקלטתי עד היום, מהם 20 היו להיטים, אבל 80 לא הושמעו בכלל. אז השאלה היא למה להוציא דיסק. זה לא משתלם ולא כדאי בכלל. נראה לי שעדיף להוציא סינגל אחד מדי פעם".
אז למה בכל זאת שחררת אלבום חדש?
"כי הזדמן לי המזל ופגשתי כמה אנשים שהביעו עניין בלעשות לי דיסק, וכל מה שהייתי צריך לעשות זה להגיד 'בסדר'. זו היתה הזדמנות".
האלבום נשמע מאוד אולד סקול. לא חשבת בכל זאת לנסות להתעדכן מעט מבחינת ההפקה והסאונד?
"פעם פגשתי זמר מאוד מפורסם שעושה כל מני טריקים על הבמה. שאלתי 'אתה זמר כל כך טוב, אז בשביל מה הטריקים?' הוא אמר שזה מה שמוכר. הטריק שלי הוא הפשטות, בלי המכונות. דווקא בגלל שאני שונה, דווקא בגלל שאני שומר על הסיקסטיז-סבנטיז – יש לי יותר הזדמנות למכור ולהצליח. היום גיטרות משנות השישים נורא יקרות, אם הן במצב שמור. יש כלי נגינה ישנים שעולים הרבה יותר ממה שהם עלו כשהם היו חדשים".
ומתי הדיסק הבא, גם בעוד 15 שנים?
"לא יודע. אני מקווה שהאלבום החדש בעיקר יעודד את מכירת הדיסקים הקודמים שלי. אני לא יודע אם יש טעם בעוד אלבומים חדשים, אתה מבין? להשקיע המון עבודה וכסף במוצר שכמעט אין לו סיכוי להימכר – לא יודע אם זה כדאי".
אתה לא נשמע אופטימי במיוחד לגבי המכירות העתידיות של הדיסק.
"נדבר בעוד שנה. אני פשוט מציאותי. הרבה דיסקים יוצאים ולא קורה איתם כלום".
באומנות צריך להתעלם משיקולים כאלה ולעשות את מה שאתה מאמין בו, לא?
"השאלה היא אם יש לך תקציב או לא".
יש אומנים שעושים את זה בחירוף נפש עם אש יוקדת, למרות שאין להם תקציבי ענק.
"אני לא בדיוק במצב הזה, כי חוויתי מעל ומעבר עשייה של תקליטים. כבר התפרסמתי והושמעתי ושמעו עליי, וכבר הכל. אני לא מישהו שמחפש שישמעו עליו. כבר עשו ספיישל 'כוכב נולד' על השירים שלי. אני לא מישהו חדש שמת שישמו אותו. אותי שמעו מספיק, אני כבר יכול לצאת לפנסיה. בינתיים אני סוחב, אבל עוד חושב על פנסיה".
בקיצור, הלך הרעב ליצירה.
"אני עדיין רעב ליצירה, אבל אחר כך אתה משלם על זה כל כך ביוקר, שזה לא שווה את המאמץ. עשיתי את זה, אני נמצא בתחום כבר 40 שנה, וזה לא חדש עבורי לעשות דיסק".
ובנימה אופטימית זו.

 

(פורסם ברייטינג, אוקטובר 2008)