זוכרים את נובמבר? (ראיון עם מירי מסיקה)

בקריירה של מירי מסיקה טמון פרדוקס קטן. דווקא בגלל שהצליחה מהר מאוד ("לכאורה לרוע מזלי", לדבריה) היא לא ממש חוותה התחלות קשות, נגינה בפאב חצי ריק, הופעות בסוף העולם שמאלה, או לחלופין קצת יותר אינטימיות מוזיקלית. זה היה קצת חסר לה, אבל עכשיו הפינה הזו אמורה להיסגר הודות למופע האקוסטי שהיא מתכננת להעלות תוך זמן קצר. הבכורה תתקיים בצוותא ביום חמישי הקרוב (27.11).
קצת הדאיג אותנו לשמוע את מירי צרודה ברמות דווקא לפני הסיבוב החדש. אבל היא, מסתבר, מודאגת הרבה פחות. "סיימתי עכשיו סיבוב בתדירות של ארבע הופעות בשבוע", היא מספרת, "העניין הוא שכדי לא להיות צרודה אני צריכה לשתוק ביום של הופעה. אני לא יודעת לדבר נכון, אלא לשיר נכון. אבל אם אני אשיר – זה ישמע צלול (מדגימה מהוואל צלול להפליא). יש המון זמרות צרודות כמו שרית חדד או וויטני יוסטון. זו תופעה שאנשים שרים ממקום אחד ומדברים ממקום אחר. אבל בכל מקרה, הכי טוב לי זה לשתוק (צוחקת). זה טוב יותר לכולם, כולם אוהבים אותי יותר כשאני שותקת. ככה אין קונפליקטים".

 

הרעיון לצאת בסבב אקוסטי, מספרת מסיקה, נולד בעקבות החזרות לפסטיבל הפסנתר, לצד לאה שבת. סבב ההופעות שלה הסתיים בדיוק, היא היתה אמורה להתחיל לעבוד על האלבום השלישי, אבל הפסנתר נתן לה חשק להופעות יותר רגועות ואינטימיות, דווקא במקומות שלא הופיעה בהם. "בגלל שלכאורה לרוע מזלי הצלחתי נורא מהר, לא יצא לי להופיע בצפון או בברים קטנים", היא אומרת, "זה קרה נורא מהר, אז הופעתי די בהתחלה במקומות גדולים. בהופעות גדולות יש אמנם יותר שואו, אבל בהופעות קטנות הקול שלי יותר נקי וחשוף. זה מקום שגם מאפשר לך לנסות דברים, לכן אני מתכננת לבצע שירים חדשים שלי מהאלבום העתידי. אפשר גם להשתעשע קצת, מה גם שהחומרים שלי הם בעיבודים אקוסטיים שמאפשרים לי להסתכל על החומרים מחדש. נורא מעניין לראות לאן הולכים החומרים בביצועים כאלה".
מה למשל גילית?
"את 'אף אחת' עשינו מאוד מיוחד, עם בוזוקי, ופתאום הוא הפך למן שאנסון הרבה יותר גדול מהחיים. 'אם זאת האהבה שלך' הוא שיר של דאנס, ובפסנתר הוא פתאום יוצא החוצה. בכלל, במופע אקוסטי אתה יכול להבין איזה שיר עובד על כל עיבוד. השירים של הביטלס כאלה מדהימים שהם יכולים לעבוד רק על גיטרה, ולעומתם יש שירים שיכולים לעבוד רק בהפקה בומבסטית. אתמול הופעתי ב'ברלה' בלהבות חביבה, ולא האמנתי עד כמה אני מפסידה כשאני נמצאת על במה רחוקה יחסית ולא שומעת את הקהל שר. תמיד אמרו לי שהקהל שר, אבל לא שמעתי אותו בהופעות הגדולות. בשואו הגדול חסרה גם אינטימיות, שיש באקוסטי בשפע. אמנם עכשיו אני חוששת שישאלו איפה הקצב והריקודים, אבל בתור זמרת אני חושבת שאפשר לשמוע זמר במופע אקוסטי על כל גווניו, ועם דקויות שנעלמות כשיש בסביבה גיטרה חשמלית ובס".
בינתיים עובדת מסיקה על אלבומה השלישי, ולדבריה איסוף החומרים נמצא בשלב די התחלתי. רשימת הכותבים הלא סגורה, עד כה, מונה את עופר בשן, ליאור אלבו, קרן פלס, אריק ברמן, איה כורם, אורי זך, בן ארצי ואפילו מסיקה עצמה. בינתיים היא מקליטה סקיצות, מנסה לבחון האם כל שיר שאהבה ובחרה גם מתאים בפועל למידותיה, ומספרת שככל הנראה גם מבחינה סגנונית יהיה צפוי שינוי. הכיוון: יותר אקוסטי, פחות פופ "נוצץ ומנצנץ". "השאיפה היא לחזור לאדמה, למקום יותר חם ואקוסטי", היא מסבירה ומסייגת, "אבל זה נכון רק עכשיו, אולי עוד מעט ישתנה לי מצב הרוח וארצה תקליט אלקטרוני דווקא. אבל לא, האמת היא שלא נראה לי. אני רוצה תקליט עממי. פולקלור. קצת נגיעות ערביות, קצת ספרדיות, ואם יהיה איזה פיוט יפה בטח אעשה אותו, אבל לא בתור תקליט קונספט. בכלל, אני אוהבת שהתקליט נשמע כאילו כמו תקליט אוסף. וכדי שזה יישמע ככה צריך לעבור זמן, לאסוף הרבה חומרים ולקחת מכל ז'אנר או סוג משהו אחד. בהתחלה זה מפחיד, אתה לא יודע איך שיר שהוא לגמרי אלקטרוני ושיר שהוא לגמרי קברטי ושיר שהוא לגמרי רוקנ'רול יתחברו באותו מקום. אבל בסוף זה מתחבר בול".
בשנתיים האחרונות הקלטת דואטים עם טיפקס, אריק ברמן ועופר בשן. יהיו נוספים באלבום החדש?
"אני עוד לא יודעת. יש הרבה הצעות. אולי יום אחד אעשה אלבום שלם של דואטים ונגמור עם זה (צוחקת)".
ואפרופו טיפקס, הופתעת מבשורת הפירוק?
"לא ציפיתי לזה, אבל הם היו קיימים כבר 20 שנה. אנשים עושים לאורך השנים רוקנ'רול בעברית, מוזיקה יוונית בעברית, כל מני דברים. אבל קובי אוז ממש המציא משהו שלא היה עד לאותו רגע – לא רק בארץ אלא בעולם. קובי גאון אמיתי, אבל הוא לא יפסיק ליצור, כך שאני לא דואגת".
סיימת להצטלם לעונה השלישית של מעורב ירושלמי. נראה על פניו שמדובר בהברקה ליהוקית.
"דווקא עשו לי הרבה אודישנים. כל דבר טוב בחיים – צריך לעבוד בשבילו, מסתבר. בהתחלה הייתי אמורה לעשות תפקיד קטן, ולא היה אכפת לי שיהיה קטן כי זו סדרה כל כך מדהימה בעיניי. אז בסוף יצרו תפקיד במיוחד בשבילי. ואז אמרו שאולי אני נראית צעירה מדי ביחס לגיל הדמות, אז באתי לעוד אודישן. בן הזוג שלי הוא עמוס לביא, ורצו לוודא שאנחנו יכולים להיראות כמו זוג. בסוף זה עבד. אגב, בפסקול אני שרה פיוטים ג'רבאים. זה יצא מאוד מעניין".
בעבר דובר גם על פרויקט שירי ילדים שאת מתכננת להקליט.
"נכון. יש הרבה פרויקטים שבא לי לעשות, מה אעשה? אבל זה משהו שרק דיברנו עליו, ואני באמת לא יודעת איך הוא הגיע לעיתונות. אריק כתב כמה שירי ילדים, קרן כתבה עוד כמה, ועלה לי רעיון לחבר את זה ושכולנו נעשה משהו יחד, כי זה באמת נורא כיפי וגם מבוגרים יכולים ליהנות מפרויקט כזה. אבל זה תהליך, יש סדר עדיפויות, ויש המון פרויקטים שאני רוצה לקחת בהם חלק. יום אחד עוד נעשה את זה".

 

(פורסם ברייטינג, נובמבר 2008)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שמר  On 4 בדצמבר 2008 at 12:51

    זמרת בעלת גוון קולי אחד שלא השתנתה ולא תשתנה, אי אפשר לשמוע אותה יותר, גם לא את קרן פלס, עלייה גדולה ותהיה לה ירידה ענקית אם ריטה צורחת היא צווחת.

  • אני  On 11 באפריל 2009 at 19:40

    עידן רייכל- פשוט מושלמת

  • ארז  On 18 באפריל 2009 at 22:17

    מירי היא זמרת נשמה ענקית שמסוגלת להרבה יותר ממה שעשתה עד היום. לטעמי היא צריכה לבצע שירי פאדו בסגנון הזמרת דולסה פונטס!!

  • אודישנים לילדים  On 6 ביולי 2011 at 11:56

    שלום רב. קודם כל רוצה לציין שאני מאוד אוהבת את השיר הזה! הוא מעלה בי נוסטלגיות של תקופת הצבא, נכון לאז אני בדיוק התגייסתי. וזה בין השירים הראשונים שלמדתי באמצעותם שפה העברית שלנו :) בנוסף רוצה לומר שאודישנים זה דבר מעולה ואני באופן אישי מעודדת את השיטה הזאת כיון שזה פותח המון דלתות בפני האנשים אשר לא יודעים מאיפה להתחיל או שמפחדים..

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: