אופרה אחרת: ראיון עם רמי פורטיס

רגע לפני שהמושג "אלבום" הולך ונעלם, רמי פורטיס מחליט לשחרר שלושה כאלה במכה. ואם זה לא מספיק, מדובר בסוג של אופרה באחד מהם. בלונדיניות באוטוביאנקי? לא רק

 

לכו תדעו מה יהיה בעוד שנה-שנתיים צפונה, אומר פורטיס. העידן הדיגיטלי ממשיך להזדחל לכיווננו ולפרמט כל חלקה טובה. אולי בעוד כמה שנים מושג האלבום הכפול, המשולש או המרובע (שלא לדבר על מושג האלבום עצמו) כבר לא יהיה רלוונטי. ואם כך, למה לא להוציא אלבום משולש, לא פחות, דווקא לפני שהמסך יורד על עולם המוזיקה כפי שאנו מכירים אותו?
כמו שבטח שמעתם, פורטיס עומד לחזור אלינו עם אלבום חדש, לא פחות ממשולש (למרות שלמעשה זה יותר כפול וחצי, אבל לכך נידרש בהמשך). זה יקרה בחודשים הקרובים, שבע שנים אחרי אלבומו הקודם "חצי אוטומטי" שיצא אז בהליקון, וכמעט שנתיים אחרי "על המשמרת" של פורטיסחרוף. בינתיים שוחרר סינגל ראשון בעל טקסט הזוי, אלא מה, "בלונדיניות באוטוביאנקי", אליו צורף הבי-סייד "שמש עירומה".

 

"האלבום החדש יהיה משולש מכמה סיבות – כמה שהתגלו בדיעבד וכמה שידעתי כבר קודם", מסביר פורטיס. "הסיבה העיקרית היא שאחרי הסיבוב של פורטיסחרוף עם 'על המשמרת' שאלתי את עצמי מה קורה. התחלתי להשתעשע עם חומרים חדשים, ויחד עם החברים – גיל סמנטה, יובל שפריר ועידו אגמון – התחלתי לשפוך את כל מה שהסתובב לי בראש. תוך כדי הבנו שיש לנו ערימות של חומר מוקלט. הלכנו בעצם לכל הכיוונים שהרשינו לעצמנו, מבלי להתביית על כיוון מוזיקלי מסוים. סיבת הבדיעבד לאלבום המשולש היא שהיום אני מבין שכתבתי ספר עבה. עוד סיבה היא שבעוד שנה-שנתיים-שלוש-ארבע הקומבינציה של להוציא אלבום משולש תפוג מהעולם בגלל טכנולוגיות מתקדמות, אז אמרתי שיאללה. זה עוד פורמט שעומד להיעלם לנו מהנוף, אז בוא ננצל אותו לפני שהוא יעלם".
האלבום החדש יהיה מורכב משלושה חלקים – "חזל"ש", "יער ישראלי" ו"חימושניגיגי" – מיני אופרה. פורטיס מספר שתוך כדי עבודה החלוקה השתנתה. "שירים הלכו לפה ושירים הלכו לשם", הוא אומר. "'יער ישראלי' יותר מהורהר, שקט ועקרוני מבחינת האמירה של הטקסטים. השם נובע מהתחושה שאני גר ביער, זה הרי די ג'ונגל כאן. את השם 'חזל"ש' לקחתי מתוך הפורומים הבטחוניים. יש להם כל מני קיצורים כאלה, שלא נדע. אז הג'ונגל נגמר ויש חזרה לשגרה, אבל גם החזרה לשגרה היא לא חזרה שגרתית. מבחינה מוזיקלית הדיסק השני יותר פופי, ויש בו פחות אמירה. החלק האחרון הוא 'חימושניגיגי'. אין כזה יצור כמובן, זה הכל בדותה שאורכת 17 דקות. מי שרוצה יקח אותה ברצינות ומי שירצה יראה בה שטות איומה. זו מיני אופרה. אין בית-פזמון-סי-פארט. זה לא שיר אלא חתיכה אחת שעולה על דיסק שלם. מוזיקלית זה לקח אותנו למקום אחר לגמרי. בכלל, השתדלנו לעשות את הדברים שאנחנו אוהבים. היינו להקה של מפיקים, וכולנו ניגנו. בילינו שנה שלמה באולפן כשאנחנו מנגנים ולא מפיקים את זה באופן המקובל. זה התגלגל בינינו לבינינו".

 

אז מה, פורטיסחרוף חזרה שוב לסטנד-ביי?
"זה לא עומד על הפרק בכל מקרה. כולנו עסוקים, ובכלל המפגשים שלי ושל ברי הם אקראיים. אנחנו אף פעם לא מתכננים. גם הדיסק האחרון שלנו התחיל בכלל לא בארץ אלא בפריז, כשהיינו שם במקרה. יש משהו ספונטני ביצירה של פורטיסחרוף, ומוטב שזה ישאר שם".

(פורסם ברייטינג, דצמבר 2008)

 

לראיון נוסף עם פורטיס – הכניסה מכאן

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אייל  On 16 בדצמבר 2008 at 16:23

    חשבתי שזה רק בלוג מיינסטרים. כן ירבו אייטמים על פורטיס. כבר לא יכול לחכות. אלבום חדש של פורטיס, מהאמנים היצירתיים והחשובים שיש למדינה הזו, הוא ארוע חשוב מאוד. מקווה שהאופרה תהיה לפחות – לפחות!!! – ברמה של "הרהורים" של עמיר בניון הצדיק, אשריו

  • אורן  On 16 בדצמבר 2008 at 17:09

    קצת בשולי הדברים, אבל חומר למחשבה-

    פורמט האלבום ("אריך הנגן") "נכפה" עלינו ע"י הטכנולוגיה- תקליט ויניל, 12 אינץ', 33 ו 1/3 סיבובים לדקה, וכפועל יוצא- 2 צדדים, 10 שירים, 40 דקות (באופן גס ביותר). הקומפקט דיסק, שנכנס לחיינו באמצע שנות השמונים, יכול היה לשנות את התמונה מעיקרה- צד אחד, 70 דקות, אבל הפלא ופלא, לא מעט יוצרים בני זמננו ממשיכים להסתובב סביב מגבלת הזמן של התקליט העתיק- המון אלבומים יוצאים עם כ 50 דקות מוזיקה, ו 12 שירים (שניתן, בהאזנה מעמיקה, לחלק לשני חלקים).

    אז נכון שפורמט "וירטואלי" של קבצי מוזיקה הוא שינוי רדיקלי, אבל אני מנחש שכוח ההמשכיות יגבר- יוצרים שירצו לבטא את עצמם דרך המוזיקה שלהם ימשיכו להוציא מוצר מוגמר שיש בו (בערך) 10-12 שירים, ו 40-50 דקות מוזיקה.

    (או שלא)

  • יעל  On 16 בדצמבר 2008 at 18:12

    אם תלך אחורה יותר, פורמט אריך הנגן בא לפתור בעיה ישנה – תקליטי הוויניל המקוריים הכילו מקום לכשלוש דקות של מוזיקה בלבד בכל צד (זהו, אגב, המקור לכך ששירי פופ רבים עד היום נמשכים כשלוש דקות). יצירות ארוכות יותר כמו אופרות או מוזיקה קלאסית נאלצו להיחתך לחתיכות ולהימכר כאסופה לא נוחה של כמה תקליטים.
    (עוד בנושא כאן: http://yael.haoneg.com/general/488)

    ככה זה, המדיה ממשיכה להשתנות. היום זהו ה-mp3 שגורם למעבר מפורמט של אלבום לפורמט של שיר בודד. הדור הצעיר של המאזינים שומע להיט ברדיו ומחפש להוריד אותו כקובץ. אין לו עניין לרכוש אלבום שלם בשביל שיר אחד או שניים.

    יותר חשוב, ממה ששמעתי בינתיים, מסתמן שהולך להיות יופי של אלבום לפורטיס.

  • אמי  On 17 בדצמבר 2008 at 16:46

    ולא רק לפרסומת לאלבום החדש…
    האם צפוי כזה בקרוב..?

  • אור  On 30 בינואר 2009 at 14:30

    אייל, אאוץ' ופורטיס – בהצלחה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: