שלח\קבל עם שי גולדן. "אני רגיש מדי"

שי גולדן, 37, נשוי ואב לשניים, הוא עיתונאי ועורך. עד היום כתב ב"וואלה" וב"ידיעות אחרונות", וערך את "תרבות מעריב". כיום משמש כעורך "השבוע" בעיתון הארץ. עד היום ראו אור ארבעה מספריו, ביניהם "האהבה כמחלה חשוכת מרפא" ו"המפצח". באחרונה ראה אור ספרו האוטוביוגרפי "הבן הטוב" (כנרת זמורה-ביתן דביר).
אוהב: את הקב"ה, ה', אלוקים – איך שתקראו לו.
שונא: רוע ואנשים רעים. ונכון שאין דבר כזה "אנשים רעים", אבל יש אנשים שהרוע בהם גובר על הטוב. את אלה אני שונא.

 

1. למה שי?
"לא ברור. אימי הביולוגית יודעת. לא פגשתי בה מעולם, כך שהעניין יוותר בגדר תעלומה. אני מניח שמדובר בעניין פרוזאי לגמרי: היא ראתה בי מתנה, או משהו בדומה".
2. כשהיית קטן, מה חשבת לעשות כשתהיה גדול?
"חלמתי לשחק בבית"ר ירושלים. הייתי ממש בעניין. אבל האהדה שלי לבית"ר עמדה ביחס הפוך לשליטה שלי בכדור, כך שדילגתי את חלום יותר מפוכח: לשדר כדורגל בטלוויזיה. הטורים שלי במדור הספורט הם הדבר שאני הכי נהנה לכתוב בעולם".
3. מה כמעט אף אחד לא יודע עלייך?
"מיליון דברים. בדומה לכל אחד אחר, גם אני לא באמת פתור וגלוי לעולם. הייתי יכול לומר שאני 'פריק של פוטבול אמריקאי', אבל זה נשמע לי שדוף משהו. אבל אני באמת פריק. אם לחזור שניה אחורה – אם הייתי יכול להתפרנס מכתיבה על פוטבול, הייתי עוזב הכל והולך על זה".
4. מה הייתה העבודה הראשונה שלך?
"עוזר למזכירה רפואית בקופת-חולים בתל-ברוך. שושנה, אם את קוראת את המדור הזה, אז 'מ'מצב?'. אישה יקרה הייתה שושנה. לימדה אותי כל מה שאני יודע על מזכירות רפואית".
5. מי האדם הכי קרוב אליך בעולם?
"מיכל. אשתי".
6. מה הדבר הכי מהנה שעשית במהלך הקריירה?
"מה שאני עושה היום. אני מאוד מאוד נהנה ב'הארץ'. ממש נהנה. אני מרגיש כאילו אני חוזר הביתה. כאילו חזרתי לעסוק בייעודי. נהניתי גם ב'תרבות מעריב'. היה לי שם צוות מדהים של אנשים סביבי. אני רוצה לחשוב שגם הם נהנו לעבוד אתי".
7. ומה הכי לא?
"עבדתי פעם בבנק טלפוני בתור מוקדן מכירות. זה היה סיוט רציני. אני לא מבין כלום בבנקאות ודי חלש במכירות. השילוב של שניהם היה קטסטרופה – גם למוקד המכירות וגם לי".
8. אם לא היית מתפרנס מכתיבה ועריכה, מה היית עושה?
"אני חושב שהייתי הולך ללמוד אימון כדורגל או כדורסל, ומנסה ללכת על זה. אני ממש ממש בעניין של ספורט, כפי שאתה מבין. ממש בעניין".
9. איך הקשר שלך עם ההורים?
"מורכב".
10. כמה Smsים אתה שולח ומקבל ביום ממוצע?
"אולי 50. אולי יותר, אולי פחות. בתקופת 'מעריב' זה היה משהו כמו 200. ניהלתי תקשורת שלמה עם העולם רק באמצעות הכלי הזה. נרגעתי קצת מאז, אם אפשר לקרוא ל-50 ביום 'להירגע'".
11. אם היית ראש הממשלה, מה הייתה ההחלטה הראשונה שלך?
"אני חושב שהייתי קורא לשר לביטחון פנים והייתי אומר לו 'קח חודש, תתנתק מהעולם, ואז תחזור אליי עם תוכנית החלומות שלך לשים סוף לסרטן הפשיעה והשחיתות המשוגעת שמתחיל לאכול את האברים הפנימיים של המדינה הזאת. אל תדאג לגבי פקידי האוצר, אני אטפל בהם. תגיד לי מה אתה צריך ותפתור את העניין".
12. מהי התכונה הכי שלילית שלך בעיניי עצמך?
"הרבה הרבה הרבה רגיש מדי. לוקח כל דבר ללב. בהגזמה ממש. ויש עוד מאה. אבל זו הבולטת. האחרות מהמשפחה הזאת גם".
13. מטרידים אותך ימי הזקנה העתידיים שלך?
"כן ולא. אני לא מפחד להזדקן. אני גם לא מפחד למות. שניהם נראים לי עניינים טבעיים לגמרי. חלק ממשחק החיים. אני חושש רק לגמור אדם מריר ומתוסכל, להרגיש שהחמצתי, שלא עמדתי בתקוות של עצמי. שבזבזתי את חיי. אני מאוד לא רוצה לבזבז את חיי. לפעמים, כשהזוטות מנהלות אותי, אני מרגיש שאני עלול לבזבז אותם. אין לי מושג כמה שנים רשם לי האל בפנקס, אבל אני מאוד מקווה שאצליח למלא אותם במשמעות".
14. אם היית זוכה במיליון דולר בלוטו, כמה אחוזים מהם היית תורם?
"10 אחוזים. אבל לפחות 30 אחוז נוספים הייתי נותן למשפחה, כך שזה גם סוג של נתינה ללא תמורה, לא?".
15. בכנות – אתה מוריד מוזיקה מהאינטרנט מבלי לשלם?
"מוזיקה לא. אבל סדרות טלוויזיה – לא מכחיש ולא מאשר".
16. השלם את המשפט: בלעדיי העיתונות הישראלית תהיה…
"בדיוק כמו שהיא איתי. אני אוהב מאוד את עבודתי וגם טוב בה, אני מקווה. אבל אין בי לרגע יומרה לחשוב שאני באמת דמות משמעותית בה למישהו. יש לי כמה קוראים נאמנים. יש לי כמה קוראים עוינים. יש כמה שאוהבים את עבודתי ויש כמה שלא. קראתי פעם טוקבק מתחת למאמר של דורון רוזנבלום – כותב ענק, ללא עוררין – 'מאיפה הגרלתם את הרוזנבלום הזה? ילד, די לברבר שטויות'. נדמה לי שהטוקבקיסט הזה יכול להסתדר גם בלי דורון רוזנבלום. וזו בדיחה. אז בלעדיי שלא יסתדרו? יסתדרו באבוה".
17. איפה תהיה בעוד 10 שנים?
"אין לי צל צלו של צל צלו של מושג. אני מקווה שבמקום בו אהיה שקט יותר. שליו יותר. נינוח יותר עם עצמי ועם העולם. אולי 'מפויס' היא המילה. אולי המילה שאני מחפש היא בעצם 'בוגר יותר'".

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אחת במקרה  On 24 במרץ 2009 at 11:38

    .

  • אסתי  On 24 במרץ 2009 at 12:01

    מבריקים, בעלי ידע, השכלה, עולם תרבותי רחב ומעורר קנאה – שקיימים במחוזותינו.
    זהו שי גולדן.

    לדעתי, אם יורשה לי, הראיון הזה הוא קצת פיספוס כי הוא לוקח את המרואיין למחוזות הבנאליה בשל השאלות שלא ממצות עשירית מהפוטנציאל שיכול להיות ראיון עם אדם מבריק כזה.
    שלושת רבעי מהתשובות נמצא בספר ("הבן הטוב") למשל והן מלאות ומורכבות ועמוקות הרבה יותר ממה שמובא כאן.

  • דודו  On 24 במרץ 2009 at 12:34

    את צודקת שהיה אפשר להוציא מגולדן הרבה יותר, אבל כאן מדובר במדור "שלח\קבל" (בעיתון מקור ראשון), המבוסס על סדרת שאלות קבועות שמופנות כל פעם לאיש אחר מתחום התרבות. לפעמים אפשר להוציא כך יותר מאשר בראיון "רגיל", ולפעמים פחות.

  • אסתי  On 24 במרץ 2009 at 12:37

    מאחר ומעודי לא קראתי מקור ראשון אז לא ידעתי שיש מדור כזה ולא ידעתי שיש קונספט כזה..
    אולי היה כדאי לציין את הנקודה הזו בקטן בתוך הפוסט למען מי שלא מצוי בעובדות ולא מכיר את העיתון…

  • יולי  On 24 במרץ 2009 at 13:17

    אז את לא ימנית בעצם? אופסססס גיחי גיחי, איזה צחוק שאף פעם אף פעם לא קראת מקור ראשון…

  • רחלי  On 24 במרץ 2009 at 13:39

    היא לא רואה האח הגדול!
    היא לא יודעת מה זה טוויטר!
    מעולם לא קראה מקור ראשון!

    גוגל, אסתי. גוגל.

    (ולא, בורות מופגנת בתרבות פופולרית לא גורמת לך להיראות יותר אינטיליגנטית ומעמיקה. סתם כמו עצלנית שלא מוכנה לעבור לגוגל ולבדוק.)

  • מיכל  On 24 במרץ 2009 at 14:48

    .

  • אביגיל  On 24 במרץ 2009 at 15:27

    אם הוא שלף את התשובות בשיחה או שקיבל את השאלות בכתב וענה עליהן בזמנו החופשי.

  • נערה יפה טובת עיניים  On 24 במרץ 2009 at 15:33

    גולדן הןא האלטר-אגו של דב אלפון, עורך "הארץ" שאסתי נהנתה להשמיץ. האם מישהו מהשלישייה עשה חשבון נפש? או אולי זה חשבון נפץ?
    אושכמראה אסתי שלנו לא מכירה את האפליקציה המכונה במחוזותינו, כמו שהיא אוהבת לכתוב, "גוגל".

  • אסתי  On 24 במרץ 2009 at 15:51

    של כל מיני ניקים לבוא בריצה כדי להשמיץ ולהעליב.

    אבל רבותי וגבירותי אם זה עושה לכןם טוב ואתןם מגיעות להרפיה מלאה – אני כאן בשבילכן

  • אדם  On 24 במרץ 2009 at 17:42

    היתה לי תשובה חלופית נהדרת המחמיאה לאחד הכותבים היותר אהובים עליי בארץ, אבל אני עייף מכדי לסיים לנסח אותה.

    אז ניקח ריינצ'ק ונסתפק בינתיים ב"שי גולדן תעשה לי ילד", ברשותכם:)

  • דודו  On 24 במרץ 2009 at 18:21

    גם אני חשבתי פעם כמוך, עד שהכרתי את שי. למעשה, עבדתי תחתיו ב"תרבות מעריב" ב-2004-5 ככתב מגזין ובעל טור, ולמרות שקצת מביך לכתוב (אני מניח שהוא יקרא כאן את התגובות), מדובר באחד העורכים המוכשרים, המפרגנים והמבריקים ביותר שעבדתי איתם. ועבדתי עם הרבה, אתה יודע.
    הוא אדם לבבי, חייכן, מתחשב, אנושי, ובקיצור – בדיוק להפך ממה שחשבת – והאמת היא שגם אני, לפני שהכרתי אותו.

  • גלית חתן  On 24 במרץ 2009 at 21:44

    כשמישהו עונה בכנות, ולא מנסה לקפוץ מעל לאיזה פופיק – כיף לקרוא אותו ולחשוב על התשובות.

    וחוץ מזה:200 סמסים ביום? הצילו!
    גם 50 זה עדיין הרבה. אבל אחלה אמצעי תקשורת.
    :)

  • עמר  On 25 במרץ 2009 at 22:52

    עיינתי עכשיו במגזין של גלריה. לא הבנתי את הבחירה במרילין מונרו לנערת השער, זה אייקון די עבש. אבל שיהיה. מה שכן, שמח שגולדן שם. אני עדיין מנוי על הארץ, אבל לא מציץ בגלריה היומית, בעיקר כי העיסוק בספרות כמעט נמחק משם. ונראה לי שגולדן יכול לתת את המגע הקולי-אינטלקטואלי שכל כך חסר שם. כי אלוהים, כמה אפשר לקרוא על כיסאות?

  • אור  On 27 במרץ 2009 at 16:38

    נייק קייב בימיו הטובים
    קשוח זה הכי, אחי

  • שחר  On 7 באוגוסט 2011 at 22:42

    גולדן בנאדם שמורכב מכל הטוב שיש . המון בהצלחה שי .

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: