ממספרה בטבריה לטופ של המוזיקה המזרחית. ראיון עם משה פרץ

רבים מתושבי טבריה התקשו להאמין: משה פרץ, הכוכב של העיר, זה שכולם ניבאו לו גדולות ונצורות, זה ששחרר לערוץ 24 קליפ שמוקרן במינונים יפים ("מביט אל המרומים"), זה שבכירי התעשייה המזרחית צופים לו עתיד מזהיר – פותח מספרה. ועוד בטבריה. אמנם הוא עשה את זה גם בעבר וניהל מספרה ששייכת למישהו אחר, אבל דווקא עכשיו לפתוח מספרה משלו? דווקא כשהוא מתחיל לנפח להם את החזה בגאווה פריפריאלית אופיינית?

"הדיסק הראשון לא כל כך הצליח, אז לא רציתי להישאר בבית", מודה פרץ. אמנם היה לו להיט וחצי, וגם אלבום בחוץ, אבל מה שנראה לתושבי טבריה כמו שיא הפריצה ושיא התהילה נראה בעיניו כמו משהו פחות נוצץ וזוהר, בעיקר בגלל שבהתחלה הוא לא התקבל בצהלולים מצד המדיה, הקהל ומה שביניהם. אומן רגיל היה מפתח אגו כבר בשלב הזה ומסרב לעבוד בעבודות פומביות שלא קשורות למוזיקה ולשואו-אוף, אבל לא אחד כמו פרץ. ובהחלט יש מזל שזה סוד ההצלחה של המוזיקאי, שנכון להיום נחשב לאחד הכוכבים הצעירים המצליחים יותר בז'אנר.

 

 

כבר בהתחלה קולטים שמדובר בסוג אחר של זמר ים-תיכוני. בעבר כבר ראיינתי אותו פעם או פעמיים, ותמיד הוא הצטייר כנטול מרפקים, מנומס בצורה די קיצונית, נעים הליכות – אבל מצד שני לא לפלף, לא פראייר שייתן למישהו לדרוך עליו. הוא מהאנשים השקטים אך חדי האבחנה שתמיד ילכו עם מי שטוב כלפיהם, ופשוט יתעלמו ממי שעושה להם רע. הם לא יחזירו, לא ינקמו, לא יפתחו אינטריגות, אלא יעדיפו לזרום אל הטוב ולעצום עיניים אל מול כל מה שמסביב. במקביל אין לו זמן לגינונים של סטאר, ואין לו כוח לפוזות ולמשחקים. במקום זה, כמו סוס עבודה מצוי, הוא מנצל את האנרגיה לתכל'ס. כמעט מדי ערב הוא מופיע, לרוב בחתונות, ובניגוד לזמרים אחרים הוא גם כותב לעצמו את השירים (ואפילו כותב לאחרים כמו שרית חדד, שלומי שבת, ליאור נרקיס ועוד). בקיצור, לא מדובר במריונטה ים-תיכונית מהזן שהתרגלנו כל כך לקבל, אלא במישהו אחר. אחר באמת. עובדה שגם כשזכה להצלחה מסוימת – הוא לא נרתע כאמור לפתוח מספרה בטבריה, ולעזאזל הגינונים.

פרץ, 26, רווק, שחרר כבר שלושה אלבומים. הראשון שבהם, "מביט אל המרומים" (2005), לא זכה להצלחה גדולה, אבל מבין השלושה הוא דווקא זכה להערכה הרבה ביותר מצד המבקרים, בעיקר בגלל שיר הנושא מלא הנשמה. אבל מסתבר שאת רגלי החוגגים בחתונות פחות מעניינת הנשמה, כי פרץ התחיל להצליח במונחים מסחריים רק בסינגל "אש", שיר הנושא מתוך אלבומו השני, שיצא כמעט שנתיים אחרי קודמו. זו הייתה הצלחה פתאומית, מפתיעה במובנים מסוימים, שבדיעבד התגלתה כחלק מהגל הים-תיכוני הנוסף ששטף את המדיה ביחד עם עידן יניב, דודו אהרון, לירן טל ושלל כוכבים צעירים נוספים ששינו את שם המשחק ודחקו עוד יותר את הזמרים הוותיקים. לפני חודשים ספורים שוחרר אלבומו השלישי של פרץ, "אלייך", שביסס עוד יותר את מעמדו, והפך אותו – הפעם באופן רשמי יותר – לחבר מן המניין בטופ 5 של הזמרים הים-תיכוניים בארץ.

רגע, מה נסגר עם המספרה, לא הביך אותך שזיהו אותך שם מהטלוויזיה?

"אנשים זיהו אותי וזה דווקא עזר במספרה. אבל מה לעשות שלא היו הרבה הופעות, לכן עבדתי שם והעברתי את הזמן. זו תקופה שאסור לשכוח. צריכים לזכור אותה טוב בשביל לא לחזור אליה".

בטח היית מהספרים השתקנים, לא מאלה שקודחים במוח.

"אין דבר כזה (צוחק), ספר הוא ספר, וספר הוא פסיכולוג. לא מהכיוון של לחפור אלא בלתמוך ולעזור. אבל האמת היא שזה לא היה מביך. אנשים במספרה מאוד פרגנו לי. אני מאוד מציאותי, ואם אני לא מתפרנס ממה שאני עושה – אז אתפרנס ממשהו אחר. רק חיכיתי לאלבום השני, כי לא הפסקתי להאמין שזה יצליח".

 

 

מרוב שפרץ לא רצה שזה לא יצליח, הוא ארז את עצמו ועבר לגור בביתו של המנהל המוזיקלי שלו, אמנון זנדני, לשעבר המתופף של אייל גולן. האחרון גילה את הזמריר הצעיר כשלהקת פיקוד צפון (בה היה חבר פרץ) חיממה את גולן בהופעה בקריית שמונה. הוא שם עין על הצעיר המוכשר, חשב שיהיה שווה לערוך הסבת מקצוע בשבילו – וכך היה. אבל לשניהם היה ברור שקצת קשה לנהל קריירה מוזיקלית מטבריה, ועוד ממספרה בטבריה, לכן בשלב מסוים בוצע המעבר, והזמר הטרי הפך לבן בית מן המניין למשך שמונה חודשים, עד שהסתדר בבית נפרד משלו.

"כשעשינו בלאנס משה עלה לבמה, לקח את המיקרופון והתחיל לשיר", מתאר זנדני את ההופעה ההיא, ששינתה את חייהם. "הבמה הייתה חשוכה. לא ראיתי אותו, אבל שמעתי קול מדהים. בהמשך התחלנו לדבר, שמענו עוד כמה שירים, ראיתי שהבחור מאוד מוכשר והבנתי שמשהו צריך לקרות איתו – איתי או בלעדיי. החלפנו טלפונים ואמרתי לו 'בוא ננסה לעשות משהו'. הבאתי אותו לתל אביב כבר למחרת, והתחלנו לחשוב מה עושים. דיברתי עם מכר שלי מחו"ל והוא הסכים למממן ולעזור לי בקטע הפיננסי. הוא שלח אליי כסף לפה לארץ, והתחלנו לעבוד. עבדנו, הקלטנו כמה קאברים, ובהמשך הוצאנו את האלבום הראשון 'מביט אל המרומים', שלא לא ממש הצליח, אבל נתן לנו תחושה שזה יכול לקרות. אחרי זה נכנסנו לתקופה של שקט, ואז משה כתב את 'אש' וידענו שזה הולך להיות להיט. משם משה התחיל להיות יותר מוכר, להתפתח, הוצאנו עוד סינגל ועוד סינגל, וזה התעצם והתחזק. משה גר אצלי שמונה חודשים בבית, וישן בחדר עם הבן שלי אליאור, שהיה אז בן 12. מבחינתי משה הוא לא רק ביזנס, יש בינינו גם רגשי כבוד ואהבה. הוא כמו ילד שלי, והוא יישאר הילד שלי לעולמים".

איך אתה מסביר את ההצלחה שלו? בסך הוא זמר ים תיכוני, ויש בשוק די הרבה מהז'אנר הזה.

"בכל הצלחה יש משהו מיוחד. מעבר ליכולת הקולית ולעובדה שהוא כותב ומלחין, משה נורא אנרגטי על הבמה, חייכן, והוא גם מאוד מאוד צנוע. יש בו תמימות, יש לו בייבי פייס, ואנשים אוהבים את זה".

כלומר, גם האישיות שלו עושה את העבודה.

"גם הדרך שבה אנחנו הולכים. אנחנו אנשים מסורתיים, לא מופיעים או עובדים בשבתות וחגים, לא משתמשים בקולות רקע של זמרות, לא מדליקים אש בשבת, הולכים לבית הכנסת בערב שבת. ואני מאמין שגם זה עוזר".

כשמנסים לחקור את פרץ על ההסתגלות הרחק מהבית ומהחממה הטבעית שלו, הוא מדבר בשני קולות, כפי שקורה לו לא פעם בראיון. מצד אחד הוא מנסה לשדר עמימות בנאלית של "הכל טוב, למה לחפש רק את השלילי?", אבל מצד שני אנחנו יודעים מראיונות קודמים שלו שעברו עליו לילות של בכי וקושי לא פשוט. בהתחלה הוא מספר לנו על אידיליה קסומה, על משפחה תומכת שהייתה לו כתף בכל זמן (גם לפני כן, כשהתאהב במפתיע במקצוע הספרות, ואביו לא התנגד ואף רשם אותו לקורס ספרות פרטי), על אמא שחששה כצפוי, ועל זה שהם מחנכים אותו להישאר תמיד עם הרגליים על הקרקע. בהמשך מספר הזמר הצעיר שהוא אדם נורא חברותי, ולכן החברים הוותיקים היו נורא חסרים לו, ועד שהוא מצא חברים – היה לו איזשהו חלל ריק. לאחר לחץ פיזי מתון מסכים פרץ לספר שמעבר לאידיליה הקסומה שהוא מנסה למכור לנו, "היה לי מאוד קשה. היו לילות שהייתי בוכה בבית אצל אמנון, לא אגיד לך שלא. אבל אמנון החזיק אותי. סמכתי עליו מהרגע הראשון שראיתי אותו. זה היה ממש קליק מההתחלה. גם עם המשפחה שלו אני מסתדר. אנחנו עובדים ככה, כמו משפחה גדולה".

בזמנו קיבלת הצעה לניהול אומנותי מצד זאב נחמה ותמיר קליסקי. אולי בעזרתם היית יכול להגיע לשיאים של אייל גולן תוך זמן קצר?

"הייתה הצעה מצדם, אבל לא חשבתי שצריכים לעשות גלגול חוזר של ההצלחה שלהם עם אייל גולן. זה דבר שאי אפשר לשחזר. אני גם רוצה להצליח בזכות הצעדים שלי, הכתיבה שלי, ההלחנה שלי. לכן אמרתי לזאב ולתמיר שלא נמשיך. לא היה איזה דיון או ישיבה. זו הייתה הצעה טלפונית, חשבתי ביחד עם אמנון המנהל שלי, והגענו למסקנה הזאת די במהירות".

"לא פגשתי את משה, אבל המנהל שלו נפגש עם המנהל שלנו", מספר זאב נחמה על ההצעה ההיא, "והסיבה שלא קרה כלום היא אי ההבנה של הרעיון העסקי. זה לא קשור בכלל להקשר המוזיקלי. בדיעבד הבנתי אחרי תקופה מסוימת שהוא באמת לא צריך אף אחד מבחינה מוזיקלית, כי הוא יודע לכתוב שירים, והוא כותב אפילו טוב".

אז איפה זה נפל בדיוק?

"אני לא כל כך חושב שהם הבינו מה מציעים להם מבחינה עסקית. שם זה נפל. הצענו להם סוג של שותפות".

מה אתה חושב על השלב הנוכחי בקריירה של משה?

"הוא זמר גדול לדעתי. הפוטנציאל שלו לדעתי גדול יותר ממה שממומש, ואני לא מתבייש להגיד את זה. אני מאמין שהוא יהיה בטופ של הטופ, ואם המהלכים שלו יהיו נכונים – הוא יגיע גם להיכל התרבות ולקיסריה. צריך לא לפחד לצאת לגדול, לא להישאר כל הזמן בקטן. הפוטנציאל שלו אדיר, ואמרתי לו את זה גם בפנים".

עדיין נראה שקצת חסרה לו כריזמה, לא?

"גם לי אין כריזמה, אז מה? זה מנע ממני להצליח?".

 

 

כמו ששמתם לב בוודאי, פרץ הוא לא מריונטה אבסולוטית מהזן הנפוץ אלא יוצר שכותב גם לעצמו. בגיל 15 כתב את השיר הראשון שלו, הראה לחברים, קיבל פידבקים חיוביים, והמשיך לפרנס את המגרה בשירים חדשים. דווקא כשהחל את הקריירה הוא לא מיהר לשלוף אותם מהמגירות – באלבומו הראשון שני שירים בלבד היו שלו, בשני מספר השירים קפץ לששה, ובאחרון כמעט כולם נכתבו על ידו. "התהליך הזה לימד אותי שכשאתה כותב ומביע את האמת שלך דרך השירים – זה יוצא יותר נכון ויותר מדויק", הוא מסביר. "בכלל, אפשר לראות כשהשיר יוצא לך מהלב. זה אחרת משיר שכתבו עבורך. כמו ילד שאתה מביא לעולם".

בזמנו החופשי כותב פרץ גם עבור אומנים אחרים, ולדבריו אין לו דילמות האם לתת שירים ממש טובים לאחרים או לשמור אותם לעצמו בכספת הרינגטונים הפוטנציאליים. "ברגע שאני מכוון למישהו שיר – זה מיועד לו", הוא אומר בפשטות, "עברו לי הרבה שירים בידיים שיכלו להצליח והצליחו אצל אומנים אחרים. לא חסרים לי שירים מצליחים. אני גם מתפרנס מזה מאוד יפה. תמלוגים, אתה יודע".

בתעשייה יצא לך שם של חרוץ ותקתקן. כמעט פקיד מוזיקה.

"נכון. אם לא אהיה חרוץ כלפי הצלחה שלי – זה יהיה עצוב מאוד. לשמור על מקצועיות זה הכי חשוב".

מה הכוונה בלשמור על מקצועיות?

"זאת אומרת שאפשר להיות פזיז ולעשות דברים שאחר כך נצטער עליהם בתקשורת, בטלוויזיה וצעדים שיכולים להביא אותך למקומות לא טובים. צריך להיות החלטי, ושההחלטות יהיו טובות".

פרץ מתכוון לטלנובלה הסלולרית בסגנון בורקס "פרץ של אהבה" (דורי מדיה דרסט) שעלתה בנובמבר 2008 בפורטלי הדור השלישי של כל חברות הסלולר וב-VOD של HOT. הזמר הצעיר כיכב בטלנובלה בת 20 הפרקים (בני 4-5 דקות כל אחד), שגוללה את קורותיו של משה מלך – צעיר החולם להיות זמר מזרחי ונתקל בכל הקלישאות האפשריות – מצוקה כלכלית, אהבות, אינטריגות ושאר יצרים. על הנייר – הצלחה מובטחת. בפועל היה מדובר בכישלון שקט ולא מהדהד שאף אחד לא התייחס אליו מהסיבה הפשוטה ש"פרץ של אהבה" לא עניינה יותר מדי גם מלכתחילה.

היום מודה פרץ שכבר תוך זמן קצר הוא הבין שמדובר היה בהחלט פזיזה מדי. "כמו שראית, וכמו שאני ראיתי, אני לא שחקן מקצועי. חשבתי לקדם את השירים שלי דרך הטלנובלה הסלולרית, אבל אני מצטער על העובדה שזה בכלל קרה בסלולר. אם הטלנובלה הייתה משודרת בערוץ עם יותר רעש – זה היה יותר מגניב. אז אני לוקח את זה כחוויה. בוא נגיד שזה עשה קצת רעש, אבל משחק הוא לא משהו שאחזור עליו".

גם לא בטלנובלה בערוץ 3, נניח?

"אשקול את זה לעומק אם תהיה הצעה רצינית במקום טוב. אבל עכשיו בכל מקרה יש לנו המון עבודה, אז בכל מקרה גם טכנית זה לא כל כך אפשרי".

בעבר סיפרת שהכל נראה מבחוץ נוצץ וזוהר, אבל זה לא ככה בפועל. מתי נפל לך האסימון?

"תמיד ידעתי שזו בועה. אבל עכשיו אני רואה את זה ממש. ההופעות נראות נוצצות וזה נראה אחלה, אבל בתעשייה הזו עד שאתה מוציא שיר אתה מתייעץ ומתלבט ומשנה, והתקשורת לא תמיד מקבלת, ולא הכל קל. יותר קשה לשמור על ההצלחה".

גם כשעובדים עם סטייליסטים? קראתי שעבדת עד לא מזמן עם המעצב ארצי יפרח.

"נכון. עזבתי כי היום אני יודע מה אני רוצה, ואיך אני רוצה להיראות. לא צריך יותר מדי להשתגע. קו נקי הוא טוב בשבילי, וזה מה שבחרתי בינתיים, כל עוד אין לי סטייליסט אחר".

עבודה עם סטייליסט צמוד לא מוציאה קצת את הפוקוס מהמוזיקה? אומנים כמו עמיר בניון ושלמה ארצי עולים לבמה עם טריקו, אתה יודע.

"אני לא חושב שזמר לא אמור להתלבש יפה. יש הופעות שבהן אני עולה עם טריקו לבן וג'ינס, אבל זו פשוט הרגשה. אם אתה מתלבש יותר יפה, לדעתי זה יותר כיף. אם שלמה ארצי מתלבש עם טריקו – זה עושה אותו יותר צעיר. אתה יכול לדמיין אותו עם עניבה?".

אבל כדי להתלבש מחויט לא צריכים בהכרח סטייליסט.

"כן, אבל יש המון סוגי מחויטים. צריכים לדעת מה בדיוק לקחת".

כל ההתעסקות הזו בחיצוניות לא מוציאה קצת את הפוקוס מהמוזיקה?

"שום דבר בחיים לא יכול להוציא לי את הפוקוס מהמוזיקה".

פרץ לא ממש מתעניין בפוליטיקה ("מבחינתי ראש ממשלה הוא אחד שקיבל ג'וב"), אבל על המצב הכלכלי יש לו דווקא דעות מוצקות. ולא אופייניות. "כולם בוכים על המצב הכלכלי, אבל אני לא חושב שיש בעיה אמיתית", הוא חורץ. "למה לא? כי עם כל הקושי שמדברים עליו אנשים עדיין נהנים, שותים, מבלים, והקניונים והמועדונים מלאים. לא אגיד לך שיש אותה רמת חיים שהייתה, אבל אני לא רואה בארץ את הקושי הכלכלי".

אולי זה בגלל שביומיום שלך אתה נמצא באולפן או סתם מדלג בין אירועים, ששם אנשים מן הסתם לא מדגמנים עוני?

"לא אגיד לך שאני יודע מה יש בכל משפחה, אבל בסביבה שאני נמצא בה – ואני נמצא בסביבה מאוד פשוטה – אני לא ממש מכיר את זה. מי שלא עצלן – יכול לקום ולממש את המטרות שלו. אני רק מרחם על זקנים ובעלי מוגבלויות, שבאמת לא יכולים לטפל בעצמם ואין להם מספיק הכנסה לתרופות. זה מאוד כואב לי".

וכל השאר, אתה אומר, שיקומו ויעשו משהו, כמו שעשית בזמנו עם המספרה.

"נכון, אסור להתעצל. חוסר פרנסה נובע בעיניי מעצלנות. מגיל 16 אני עובד. עבדתי בפיצרייה, ואחר כך בתור ספר, ואפילו בבניין עבדתי. בלי להתעצל. הכל בחריצות ובאמונה".

אם כבר הגענו לאמונה – גדלת במשפחה דתית. מתי ולמה הורדת את הכיפה?

פרץ חוזר לפאזה הלקונית כשזה מגיע לנושא קצת בעייתי מבחינתו. "עד כיתה ז' הלכתי עם כיפה. את השבת שמרתי עד גיל 20".

איפה הייתה נקודת השבר?

"קשה לשמור לבד שבת, קשה להתמודד לבד. בדיוק אז עברתי לגור אצל המנהל שלי אמנון, ואצלו בבית לא שמרו שבת. זה היה מוזר וקשה בהתחלה, לא אגיד לך שלא. קצת כואב לי, בוא נגיד, אבל בלב ובנשמה שלי יש לדת מקום מרכזי. היום, למשל, אני לא מופיע בשישי ובחגים, אין מצב".

זה מטריד אותך ביום יום, עניין האמונה?

"מטריד אותי שאני לא מקיים את הכל. לא אגיד לך שלא. אני יכול להגיד שאני רוצה לשמור שבת, אבל אני לא רוצה לעשות צחוק ולזגזג, אלא שזה יהיה לתמיד. אני מחכה לאישה, בעזרת השם, לעזר כנגדי".

ועד שתמצא אישה, יוצא לך לחשוב לפעמים מה היה קורה איתך אם לא היית מצליח בתחום המוזיקה?

"אמממ, לא יודע".

ובכל זאת?

"אני מאמין שאם לא הייתי זמר – הייתי ספר מאוד מאוד גדול ומצליח".

 

(פורסם במקור ראשון, מרץ 2009)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אלירן  On 22 במאי 2009 at 1:23

    הזמר מספר 1 בארץ !!

  • 000  On 22 במאי 2009 at 16:51

    קודם כל את המספרה הוא פתח בגדרה ולא בטבריה
    והבן של אנון ממש לא בן 12 הוא בן 9

  • שון  On 23 במאי 2009 at 0:05

    הזמר הכי גדול במדינה הזאת

  • יורם קראוס  On 24 במאי 2009 at 9:28

    שירים נחמדים מאוד ואחלה ראיון.

  • תמיר  On 19 ביולי 2009 at 0:27

    הזמררררר הכי טובבב היום במדינההה אין מה להגידדדד מספר 1 קולל מדהיםםםםם
    מת מת עליווו זמרר ענקקק תמשיךך ככהה משהה אוהבים אותךךך

  • מעריצה מס 1 של משה  On 22 ביולי 2009 at 22:43

    משה אתה החיימשלי אתה הזמר מס 1 בעולםם אני מתה עליייייייייייייייייייך
    כבר מחכה להופעה בהיכל התרבות (:

  • שחףףףףף  On 16 באוקטובר 2009 at 21:00

    משההההההההההההההההההההה אני אוהבת אותך כל כךךךךךךךךךךךךךךךךךךך אין עליך ואין כמוך ולא יהיה 1
    תתחחחחחתן איתי אני מאוההבת בךךךךךךךךך
    משה, מכל ה<3 עכשיו,
    אני הכייייייי רוצה שתהיה איתי בעולם איןןןןןןןןןןן אינ חולמת על זה ואתה רק בן 26 שזה סבבה אתה לא כזה גדול ממני.
    מששששששששששששה אתה אלילללללללללל ואני מעריצה אותךךךךך
    בקיצור איןןןןןןןןןןןן עליךךךךךךךךך חתיך אחד
    תמשיך להיות כמה שאתה כי רק ככה אני אוהבת אותך !!!
    אתה מדהחים באמתתתתתתתת

  • דניאלה  On 17 באוקטובר 2009 at 15:49

    משה פרץ זמר אחי יפה מיקול הזמרים יש לו קול יפה מיספר 1 בארץ חולה אליו דניאלה

  • דניאלה  On 17 באוקטובר 2009 at 15:53

    משה פרץ יפה שלי אוהבת אותך דניאלה

  • שני  On 6 בדצמבר 2009 at 23:35

    אני מסכימה עם אלירן בפה מלא משה פרץ הוא הזמר הכי טוב בארץ בשנתיים האחרונות. http://www.sings.co.il/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%A5.html

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: