הדיקטטורה של המגניבות: הסיפור של גוגל

חלק מהמידע בכתבה זו נאסף דרך גלישה ב-Google.co.il, חלק מהוויזואל לכתבה נאסף דרך Images.google.co.il, הטקסט כולו נשלח דרך שירות הדואר האלקטרוני של החברה, Gmail, והיינו מספרים לכם שגם הקלדנו את הכתבה לתוך מסמך של התוכנה הגוגלית Docs & Spreadsheets, אבל האמת היא שכאן כבר עבדנו על Word 2007 של מייקרוסופט. נאמר זאת כך: בהתחשב בקצב ההתפשטות שלהם, לא נתפלא אם בעוד שנתיים-שלוש גם הכתיבה תתבצע דרך מעבד תמלילי גוגלי למהדרין.
כמו שכבר הבנתם, גוגל מגיעה כבר לכל מקום, וזה לא פלא שרק לאחרונה נבחר המותג כחזק ביותר בעולם, ואף הדיח את מייקרוסופט מראשות הרשימה, שמפרסמת חברת מחקרי השוק מילווארד בראון. רובכם מכירים אותה אולי רק מעמוד החיפוש המינימליסטי שלה, אבל מצבה בפועל שונה לגמרי: היא מפעילה את תוכנת הפרסום המגלגלת מיליונים Google Adwords, מציעה עשרות תוכנות ושירותים מצוינים כמו Google Earth (כל הגלובוס בכף המסך שלכם), Picasa (תוכנת סידור ועיבוד תמונות, שגם מאפשרת להעלות אלבומים שלמים לרשת), Google Talk (מסרים מידיים) ועוד.

הסיפור של המותג החזק ביותר קיים החל בסך הכל לפני פחות מעשור, ליתר דיוק בספטמבר 1998, ע"י שני סטודנטים לתואר שלישי במדעי המחשב מאוניברסיטת סטנפורד – סרגיי ברין ולארי פייג' – שלפחות בתחילת היכרותם לא הפסיקו לריב ולהתקוטט על כל דבר פעוט. מה שכן, שניהם הסכימו שאולי רשת האינטרנט מלאה בכל טוב, אבל פשוט אי אפשר למצוא בתוכה כמעט שום דבר ביעילות ובמהירות ראויה.
מנוע החיפוש היה פרויקט המחקר שלהם שהחל רק שנתיים קודם לכן תחת השם Backrub. תוך זמן קצר יחסית התפרסם מנוע החיפוש כמהפכני ומהיר במיוחד, והמייסדים נכנסו ללופ מהיר של שדרוג – גם מבחינה טכנולוגית וגם מבחינת כוח המחשוב. הם רכשו עוד ועוד מחשבים זולים, במטרה לשמור את המידע על הדיסקים הקשיחים שלהם, וההמשך – הצטרפות לשוק האינטרנט העסקי הפעיל – היה בלתי נמנע, למרות שבהתחלה הם סירבו להפוך את מנוע החיפוש לעסקי וזממו יותר על השלמת הדוקטורט דווקא. אחרי שהם התעשתו שונה השם לגוגל (שינוי של המילה Googol – המספר המורכב מהספרה 1 כשלימינה מאה אפסים), והתוצאה נמצאת, קרוב לוודאי, ברשימת ה-Favorites הקרובה לדפדפן מגוריכם, אם לא בעמוד הבית. 

אחד הדברים שבגוגל יותר גאים בו הוא האקלים הארגוני. אמנם יש מי שקורא לזה "הדיקטטורה של המגניבות" – פרטים בהמשך – אבל בפועל אכן קשה למצוא ארגון דומה שמקפיד, למשל, על כך שבין העובדים למטבחונים המאובזרים לא יפרידו יותר מעשרים מטרים, או כזה שמעניק למהנדסים זמן חופשי של 20% מסך שעות העבודה שלהם לתקתק פרויקטים כראות עיניהם (Google News ו-Gmail נוצרו כך), או כזה שמספק לעובדיו שירותי כביסה, טיפולי רכב, ניקוי יבש, ספא ובריכת השחייה, מספרה, שירותי מסאז', מעון לילדים וכמובן טיפולים רפואיים (כולל רפואת שיניים) – הכל בחינם. למעשה, קשה לחשוב על שירות שלא מסופק במקום, וכבר היה מי שהעיר שכך העובדים כמעט לעולם לא נזקקים לצאת באמצע העבודה ל"סידורים". החגיגה ממשיכה גם כשהעובדים יוצאים לחופשת לידה – גם גברים וגם נשים. הם מקבלים שלושת-רבעים ממשכורתם, ובתקופה הראשונה גם דמי כיס לקניות שוטפות. לא פלא, אם כך, שבינואר 2007 בחר המגזין פורצ'ן בגוגל כמקום העבודה הטוב בארה"ב.
כמעט אין סוף לדיבורים על תנאי העבודה המפליגים של עובדי גוגל. לעתים אף לא ברור מה מציאות ומהי סתם הגזמה. מה שבטוח הוא שבתחילת שנות ה-2,000 עברה החברה ממשרד קטן לגוגלפלקס – מתחם בניינים מהודר, שכל בניין שנמצא בו נקרא ע"ש ערך מתמטי שונה. אפילו ההתניידות בין המבנים נוצצת במיוחד: על סגוויי או קורקינטים ממונעים. רק תבחרו.
גם ההתייחסות העצמית היא לא כאל חברה רגילה, מספרת מנהלת השיווק דרורי. הם מנסים לא להיות מוגבלים מראש על ידי אילוצים טכניים או גיאוגרפיים, כך שלפחות מבחינת יצירתיות, אפילו השמיים הם לא הגבול. המגמה היא קודם כל לייצר מוצרים עבור הגולשים, מבלי לחשוב בכלל – לפחות בשלבים הראשונים – כיצד הם יכניסו מזומנים נוספים לקופה.
מעבר לכך, לפחות ברמת ההצהרה אין היררכיה בחברה. אין "כל כך" ביורוקרטיה, וגם מבחינת הצו'פרים בגוגל ישראל לא רחוקים משאר העולם. זה אומר אוכל משובח וקרוב, סופי שבוע וטיסות לחו"ל כמה פעמים בשנה, ואפילו משרדים "מאוד גוגליים", אליבא דדרורי.
מה זאת אומרת?
"משרדים שמלאים בצבעים שלנו – משרדים מאוד חייכניים, הייתי מגדירה אותם. מאוד צנועים, לא מלאים פאר והדר, אבל מעלים חיוך כשאתה נכנס אליהם. יש חללים, לא רק שולחנות ומחשבים, כך שאתה יכול לראות גם עובדים רובצים על פופים. אצלנו מעודדים את העובד להרגיש נוח בכל סביבת עבודה. ואם בא לו לשבת עם הלפטופ שלו על כיסא מסאז' – סבבה, שיעשה את זה".
כמעט כל אחד יתפתה לחשוב בחיוב על מקום עבודה כל כך מגניב, אבל בעיניו של רגב, מנכ"ל Go Links, מדובר בלא יותר ב"הדיקטטורה של המגניבות". ובמילים אחרות, כולם מגיעים עם הג'ינס והטישרט, וכולם נורא מגניבים וחופשיים, אבל נראה איך יגיבו למישהו שיבוא ללא ג'ינס, טישרט או מגניבות. הוא חושב שהתרבות הגוגלית יפה בסופו של דבר, אבל לא ממש אוהב את זה שהעובדים שלהם מדברים כמו אנשים ממורמרים שהצטרפו לאיזושהי כת. יש בזה תחושה לא תמיד נעימה, משהו בסגנון "אנחנו עובדים בגוגל, מקבלים אוכל טוב, נעשה כל מה שגוגל תרצה". מצד שני, אקלים דומה נמצא כמעט בכל תרבות תאגידית, כך שלזכותה של גוגל אפשר להגיד שהאתוס שלה לפחות יותר מגניב. "יש להם את הקודים שלהם, ואני בטוח שגם ל'מקור ראשון' יש את הקודים שלו", הוא מדגים.
יש משהו לא בסדר בקודים שלהם, לדעתך?
"אנשים שעובדים שם מדברים לפעמים כאילו הם דיברו מול הסנה הבוער. לזכותם יאמר שמי שנבחר שם לעבודה מגיע באמת מהקרם של האנשים, אז אולי יש להם על מה".

התשובה המתבקשת ביותר לסוד ההצלחה של גוגל היא הפשטות. דווקא בעולם קר, מנוכר, משוכלל ומסובך, הממשק הפשוט שהחברה מקפידה לשמור עליו נותן לה את אחד היתרונות הברורים ביותר בתחרות הפרועה מול כל השאר. ואכן, כשמנוע החיפוש בעל המראה המינימלי עלה לראשונה לרשת האינטרנט, היה מדובר בחידוש מפתיע – מסך לבן שבתוכו לוגו גדול (קצת יותר פרימיטיבי מזה המוכר לנו היום, אגב), שורת חיפוש ועוד מספר קטן של אפשרויות נוספות. בשלב מאוחר יותר, אגב, סיפר ברין שהממשק הפשוט נוצר מהסיבה הפשוטה שלא היה להם מעצב ראוי. סה טו.
גם מקור הרווח העיקרי של גוגל, שירות הפרסומות Adwords, מצטיין בפשטות: הוא מכיל טקסט בלבד, ללא פלאש ואנימציות מפוצצות שתוך כדי גם מאטים את פעולת המחשב ומרגיזים את המשתמשים, וכך גם הפך לתרנגולת שמטילה את ביצי הזהב של החברה. בכלל, זה הראש של גוגל: תוכן במקום שופוני, תכל'ס במקום דאווין. מהבחינה הזו הם לקחו צעד אחורה מבחינת הנראות והשואו הכללי שרץ לכם על מסך ה-19 אינץ', אבל מצד שני הביאו בדיוק מרבי את מה ששאר המתחרים שכחו לספק לכם מרוב התעסקות באריזה: תוכן. כמה פשוט.
התוכן הזה הוא בעיקר מה ששבה את כותב הבלוג הישראלי היחיד המוקדש כולו לגוגל (www.ben-ari.name) – עו"ד שליו בן ארי. הוא חושב שהפשטות, ביחד עם השילוב של הגשמת החלום האמריקאי וההזדהות איתו, קנו את הציבור. "המייסדים בכלל לא ידעו לתכנת ב- HTML, לא רצו להסתבך עם משהו גרנדיוזי, ולכן הם הכינו עמוד פשוט יחסית", הוא מספר, "אל תשכח שהם גם התחילו כמו כל חלום אמריקאי: שני חבר'ה שעבדו בהתחלה באיזה מחסן, ועוד ללא גב כלכלי. הם היו אנדרדוגים, ויכול להיות שכל זה גם תרם לבאזז סביבם ולהזדהות הגולשים. מה שממשיך להוביל אותם, לדעתי, הוא הפתיחות והקשר שלהם אל המשתמשים. כך למשל, אני חושב שיש יותר מעשרה בלוגים רשמיים של גוגל; כמעט לכל מוצר שלהם מוקדש בלוג שכתוב בשפה קלילה. מצד שני, תרשום נקודה שחורה לגוגל ישראל, שעדיין לא הקימה בלוג בעברית".
ינון לנדברג, מנכ"ל משרד הפרסום האינטרקטיבי אידיאולוג'יק, מייחס את ההצלחה למיקוד הטוטאלי של גוגל במה שהם עשו לפחות בהתחלה – עמוד שכולו מנוע חיפוש, בלי קשקושים מסביב. "בהתחלה כל הארגון עבד במנוע החיפוש הזה, וזו הסיבה שהם הצליחו. יש המון אנשים שממוקדים במה שהם עושים, רק שאין יותר מדי אנשים שיצרכו את זה. וכאן הצימאון היה אדיר", הוא אומר. ואילו אדיר רגב, מנכ"ל חברת שיווק וקידום המכירות באינטרנט "גו לינקס", מדבר דווקא על אותנטיות גדולה שנשמרה לאורך זמן. הוא מספר ש-Yahoo!, ענקית האינטרנט בדימוס, פיתחה גם כן מנוע חיפוש משוכלל ולא פחות נאה, אבל התועלת של גוגל הייתה בהפרדה המאוד ברורה בין התוכן לפרסום. כי אם ב-Yahoo! היו משלבים את הקישורים הממומנים בתשלום מעל התוצאות האורגניות שהגולש ביקש, ובאופן בולט מאוד, בגוגל החליטו לשלב אותן דווקא בצד, באופן מוצנע יחסית. זה אמנם גרם להם לשלם מחיר לא קטן, מהסיבה הפשוטה שכשאותן קישורים מניבים נמצאים בצד הם גורמים להרבה פחות אנשים להקליק עליהם. "אבל כשאתה הופך למפלצת בסדר הגודל של גוגל, גם 10% – כמות ההקלקות על הפרסומות מתוך התוצאות כולן – מייצרות עבורך מזומנים בסדר גודל עצום", הוא חורץ.
מי שנודע כ"הגורו של האינטרנט הישראלי" והיה ממייסדי ICQ, ד"ר יוסי ורדי, נותן משקל גדול יותר דווקא לאחורי הקלעים של גוגל. "הם היו הדארלינג של שוק ההון", הוא מסביר, "כי הם היו החברה הראשונה שהונפקה אחרי משבר של ארבע שנים. תוסיף לזה את התרבות היצירתית של החברה, ואתה מקבל קוקטייל שאי אפשר לעמוד בפניו".
יש לא מעט סודות הצלחה לגוגל, אבל נראה שהמשמעותי מכולם, לפחות מהפריזמה הכלכלית, היא ה-Win-win. כולם מרוויחים בסופו של דבר ממנוע החיפוש והפרסום המשוכלל. כך לפחות מציגה את זה ריקי דרורי, מנהלת השיווק של גוגל ישראל, שמספרת לנו במילים מצוחצחות על החזון של החברה – להנגיש לגולש את כל האינפורמציה שנמצאת בעולם, ברמה הכי רלוונטית וללא הפרעות כמו פרסומות קופצות. גם הפרסומות שהם נותנים משתדלות להיות כמה שיותר רלוונטיות. שננו את המילה: רלוונטי.
"אחד הדברים המרתקים ביותר הוא הדמוקרטיזציה שגוגל יצרה בעולם האינטרנט בכלל", מוסיפה דרורי. "זאת אומרת שהיום יש להרבה אתרים נישתיים אפשרות להתקיים בזכות המודל הכלכלי של גוגל. אין סיבה שהמצב כיום, בו הכסף של הפרסום מתחלק בין 5-6 אתרים מאוד גדולים, יישאר כזה. יש הרבה אתרי נישה שיכולים להרוויח יפה מאדסנס. גם מהכיוון השני, לקנות באנר באתר גדול הוא דבר שעסק קטן לא יכול להרשות לעצמו, מה גם שזה לא פרסום מספיק ממוקד בשבילו. כאן בדיוק אנחנו נכנסים".

קצת נתונים: עם השקתה כבשה גוגל עוד ועוד נתחים משוק האינטרנט. ביוני 99' הצליחה לגייס 25 מיליון דולר. המייסדים ברין ופייג' שימשו כנשיאי גוגל עד 2001, ואז החליטו להעביר חלק מהמושכות לידיו של אריק שמידט, שמשמש עד היום כמנכ"ל. השלושה, אגב, מקבלים שכר של דולר אחד בלבד, אבל לא זה המקום לרחם עליהם: לכל אחד מהם מיליוני מניות, המוערכות בשווי של מיליארדי דולרים.
באוגוסט 2004, כשהחברה הגיעה כבר לשיא הצלחתה, היא שברה שיא נוסף כשביצעה הנפקה ראשונית לפי שווי שוק ראשוני של 23.1 מיליארד דולר. להשוואה, כיום נסחרת החברה בבורסת הנאסד"ק לפי שווי שוק של כ-147 מיליארד דולר.
כיום מעסיקה גוגל כ-12 אלף עובדים ברחבי העולם. ברבעון הראשון של 2007 היא רשמה הכנסות של 2.53 מיליארד דולר – זינוק מדהים של 63% בהכנסות לעומת הרבעון הקודם. בשנים האחרונות ביצעה החברה שורת רכישות במהירות מסחררת ודרמטית, ואם נציין כל עובדה שהתפרסמה עליה – האתרים הכלכליים מפרסמים מדי יומיים בממוצע ידיעה על החברה – ניאלץ להקדיש לנושא גיליון שלם. אבל נציין רק את הרכישות המפורסמות האחרונות של Youtube – אתר הווידאו הגדול והמצליח בעולם (1.65 מיליארד דולר), ו-Doubleclick – חברת פרסום מובילה באינטרנט (3.1 מיליארד דולר. במזומן). וזה רק קצה הקרחון, שלא צפוי שיימס בעשורים הקרובים.
אבל עד כאן נתונים יבשים. בכתבה זו לא ניכנס למספרים, לנתונים כלכליים ולחישובים טכניים קרים. נתמקד בהצלחה של גוגל מהבחינה, איך לומר, האנושית יותר. ולא במפתיע, מסתבר שמאחורי המספרים המפוצצים מסתתרים בעיקר סיפורים אנושיים, ואפילו חלום אמריקאי שהתגשם, בעיקר בזכות 1.3 מיליארד דפי אינטרנט שקיימים באינדקס החיפוש שלה, ונמדדים ע"י טכנולוגיית Pagerank, המבטיחה שהתוצאות הרלוונטיות ביותר יוצגו ראשונות, ע"י משוואה משוכללת שבנויה כך שאף אחד לא יוכל לשנות את מקומות תוצאות החיפוש לפי אינטרסים שונים. זו הסיבה המרכזית לכך שלמעלה מ-100 מיליון חיפושים נערכים ביום דרך גוגל, אבל כמובן שיש סיבות נוספות שנגיע אליהן בהמשך.

לא ברור אם גוגל מטפחת את זה בכוונה או שסתם נדמה לנו (ולשאר העולם), אבל אין ספק שהפוזיציה החשאית בה היא נוקטת רק מוסיפה לממד המסתורין שלה. אף פעם לא ממש ברור מה יהיה הפיתוח הבא שלה; כמעט ואין הדלפות מתוך החברה; כשבכיריה מתראיינים הם נוקטים בלשון יותר עמומה אפילו מזו של אהוד ברק; וכשהחברה פתחה את משרדיה בארץ אפילו הכתובת הייתה חשאית.
"אגיד לך מאוד בכנות: אני ממש לא חושבת שגוגל היא חברה חשאית, להפך", טוענת דרורי. "זו חברה מאוד שקופה – גם לגולשים, גם לציבור וגם ללקוחות שעובדים איתנו. יש כמה דברים שאנחנו לא מדברים עליהם, וזה דבר מאוד נכון. אנחנו לא מדברים על דברים לפני שהם קרו, ועדיף שגם העובדים והמהנדסים יתעסקו יותר בליצור את המוצרים, ולאו דווקא לדבר עליהם לפני שהם הושקו. אתה גם יודע שאנחנו מוציאים מוצר בערך כל שבוע, אז זה לא שלוקח לנו יותר מדי זמן. ההשקה באינטרנט מתבצעת גם בשלב הבטא, כדי לקבל פידבק. העובדים מבינים את המסר הזה, ומבינים שצריך להגיע לגולש לפני הרוח והצלצולים".
בתחילת דרככם בארץ לא היה ברור בכלל איפה נמצאים המשרדים שלכם.
"המשרדים שלנו היו במקום זמני, לכן לא יכולנו לתמוך במבקרים. זו הסיבה לכך שמצאנו לנכון שלא לפרסם את הכתובת. אבל בקרוב אנחנו עוברים למשרדים חדשים, ואתם כבר תדעו".
איפה אתם עכשיו?
"מי שצריך לדעת – יודע. אני מעדיפה לא להגיד".
"הסודיות הזו כבר נשמע ציורית, מן הקוסם מארץ עוץ", מגיב רגב. "זה אולי מאוד נחמד, אבל דוגרי, אני לא יודע מה קורה שם בפנים. אתה לא יודע מה קורה שם לבן אדם שעובד שם, נכון? תשאל שם אנשים מה הם עושים, הם יענו לך? הם לא מוכנים לדבר עם חברים, קולגות, ממש כלום".
כיום פועלות בישראל שלוש נקודות של גוגל. בחברה עצמה, גוגל ישראל, עוסקים בעיקר במכירות. בנוסף לכך ישנם שני מרכזי פיתוח – אחד בחיפה ואחד בתל אביב – שכמובן לא ידוע מה הם מפתחים בדיוק. שליו בן ארי שם לב שלפי מודעות הדרושים שלהם מרכזי הפיתוח מחפשים בעיקר מהנדסים, כך שלא נראה שמתפזרים שם גם על תחומים אחרים. שימו לב איך הוא מסיק – ממודעות דרושים.
איך אתה מסביר את זה שאין כמעט אפילו הדלפות? אפילו מצה"ל ומישיבות ממשלה מדליפים. אז איך מגוגל לא?
"כנראה שתהליך הגיוס של גוגל, שאורך ששה שלבים ויותר מ-5-6 ראיונות, עושה את שלו. כנראה שהם יודעים לבחור את האנשים שבין השאר גם לא ידליפו. ואם מישהו עובר את כל השלבים הוא לא יתחיל להדליף מידע על פלטיפוס – שירות אחסון קבצים מקוון של גוגל, שזו עוד שמועה שאין לה שום אישור".
ובמילים אחרות, מדובר בסיירת מטכ"ל של האינטרנט.
"משהו כזה. לפי תהליך הגיוס שלהם זה אפילו קצת יותר מזה".
"זה בעיני המתבונן", מגיבה דרורי. "אנחנו משקיעים הרבה מאוד לפני שלוקחים מישהו לעבודה. אז יש תהליך של ראיונות ובחירה של אנשים, שהוא תהליך נהדר. אני לפחות מאוד נהניתי ממנו".
כמה שלבים מכיל התהליך, בשורה התחתונה?
"אני לא רוצה להיכנס לשלבים, אבל יש הרבה מאוד ראיונות".
נו, אמרתי לכם שאתם חשאיים.
"למה זה כל כך רלוונטי? יש הרבה, זה פשוט משתנה. לפעמים מספרים חסרי משמעות בקטע הזה".

בעוד 300 שנה, בהנחה שהפצצה האיראנית, הקרחונים או סתם אסטרואיד תועה לא ישאירו לג'וקים את הבכורה, מעריך מנכ"ל גוגל, אריק שמידט, שתושלם סריקת כל המידע בעולם. רק כדי לסבר את האוזן נספר שהיום יש בעולם 5,000,000 מיליון טרה-בייט (1,024 ג'יגה = טרה בייט), ועד היום רק כ-170 טרה-בייט נסרקו למאגרי המידע.
מדובר ביומרה לשנות את העולם, ועוד לא דיברנו על היומרה הרחבה יותר של גוגל, שכבר צופה מראש שתשרוד את 300 השנים הבאות. עד אז כמובן שהארסנל מלא בתכנונים נוספים, והשמועות רצות בהתאם. הציפיות הצנועות יותר קשורות ליישומים כמו שירות גיבוי קבצים על שרתי אינטרנט, אבל זה כבר לא מעניין. בלוגרים מרחבי העולם כבר מפריחים לחלל ה-Http שלל אופציות: מערכת הפעלה גוגלית שתחליף את Windows המזדקנת (במיוחד עם הכישלון היחסי של ויסטה), גוגל-פון (טלפון נייד שיתחבר דרך האינטרנט ולא דרך המפעילות הסלולריות היקרות), ויש אפילו דיבורים על גוגל-נט – חלופה לרשת האינטרנט הנוכחית. רק בתחילת השבוע פורסם על טכנולוגיה חדשה שמאפשרת לגלות כמה זוגות עיניים שזפו שלטים, מוצרים או כל דבר אחר, ובכל מקרה, מה שבטוח הוא שבהתחשב בגב הכלכלי העצום של החברה, שעוד לא מלאו לה 10 שנים – היא עוד תשנה את חיינו באיזשהו אופן. או שניים. או הרבה הרבה יותר.
"יש להם קופת מזומנים מאוד גדולה שמאפשרת להם להשתעשע בדברים", מסביר לנדברג. "היום רוב הביזנס שלהם מתרכז בחיפוש, אבל מהר מאוד יהיו עבורם תחומים נוספים שיעשו בשבילם הרבה יותר כסף. בעוד חמש שנים הם בוודאי יהיו חברת המידע-מחשוב הגדולה בעולם, אם הם לא יעשו טעויות נוראיות".
אותן טעויות הן הדבר הכי נורא שיכול לקרות לגוגל, כמו שמסביר ורדי. "בהתחלה הם היו הסיפור האמריקאי האהוב, של הילד שבא משומקום והתגרה בענק והצליח לכבוש לו חלקה. עכשיו כשהם גדלים – הם צריכים להתמודד עם סיפור הפוך, של ילדים שבאים ומתגרים בהם". ורדי מסמן את הסלולר כפלטפורמת הצמיחה הבאה של ענקית האינטרנט, ומזכיר שיש שני מיליארד מכשירים מול תעשיית פרסום סלולרית שנמצאת עוד בשלב הטרום-חיתולים. עד אז הוא מציע לא למהר להספיד את מייקרוסופט, מהסיבה הפשוטה שגוגל בכלל לא מהווה איום עליה. "גוגל חשפה נתח שוק גדול שלא היה קיים קודם. זה מעצבן את מייקרוסופט, אבל היא עדיין שולטת בדסקטופ ובמערכת ההפעלה, ויש לה פוזיציה מאוד חזקה".
יכול להיות שוורדי צודק, אבל בפועל ידוע שמייקרוסופט אכן לחוצה מגוגל. ומאוד. רק לפני פחות משנתיים סיפר מארק לוקובסקי, בכיר לשעבר במייקרוסופט, כי לאחר שסיפר למנכ"ל החברה סטיב בלאמר על כוונתו לערוק, ביקש האחרון "רק תגיד שזו לא גוגל". לוקובסקי ענה שזו אכן גוגל, ובתגובה הרים באלמר כיסא, זרק אותו לאורך החדר עד שפגע בשולחן, קילל את שמידט והבטיח: "אני הולך לקבור את הבנאדם". וזה רק סיפור אחד מני רבים.

 

כל הגוגלמאניה הזו מזכירה לאדיר רגב את הספר המיתולוגי של אייזיק אסימוב מ-1959, "מחר כפול תשע", שלדבריו "לפחות 50% מהדברים שקורים שם מתרחשים היום". באחד הסיפורים מתוארת מציאות לפיה מתחת לכל לונדון יש מחשב אחד ענק, ויש בו את כל המידע על מה שאנשים צריכים. אנשים נכנסים למעין כספומטים, והמחשב עוזר להם בכל תחום. "היופי הוא שפעם חשבנו שיהיה מחשב גדול שינהל לנו את החיים, ולאט לאט גוגל עושים את זה בשקט, מבלי להיות האח הגדול, ונותן לך את כל המידע מאינספור מחשבים ברחבי העולם. עכשיו הם מאנדקסים את כל הספריות בעולם, וגם אם יש לך שאלה שאין לה תשובה באינטרנט, גוגל יכול לקשר אותך עם מומחים שיענו לך תמורת דולרים בודדים".
ריקי דרורי, כצפוי, לא נותנת תשובה ממשית, בהתאם לרוח העמימות הקבועה בחברה. "אתה שואל שאלה נהדרת, אבל היא מאוד קשה", היא מקדימה. "עולם האינטרנט מאוד דינאמי ומשתנה. אחד הדברים שאנחנו מנסים לעשות די בהצלחה זה לפעמים להקדים או לחזות אותו, אבל הכל מקושר לאותו חזון ראשוני: לאפשר את המידע כנגיש, בכל העולם. אז אם יש משהו שרלוונטי לאותו חזון, ואנחנו חושבים שיש לנו דרך טכנולוגית להפוך אותו לנגיש יותר – בהחלט נהיה שם".
יפה. בכמה משפטים מנוסחים היטב לא אמרת כלום, למעשה.
"או.קיי. אתה מבין שאני לא מתכוונת עכשיו לתת לך את התהליך האסטרטגי של גוגל בכל תחום ובכל מוצר. לא אכנס עכשיו לאיך גוגל בונה את תהליך העתיד שלה. אני נורא מעריכה את זה שאתה מנסה להוציא ממני מידע, אבל יש דברים שכמה שארצה – לא אוכל לשטוח בפניך".
בהמשך מסכימה דרורי לרמוז ולציין את תחומי הסלולר והווידאו כמשמעותיים מאוד לחברה ("אי אפשר להרחיב מעבר לזה"), ואילו רגב לוקח את האמירה שלו לכיוונים קצת פחות סימפטיים. "יש גם צד פחות יפה לגוגל", הוא חורץ. "אתן לך כותרת שאף אחד לא מעיז להגיד בארץ: גוגל היא המפלצת הבאה אחרי מייקרוסופט. הבעלים כבר סיפרו לא פעם איך הם טסו במטוס מעל אירופה, מעל האוקיאנוס האטלנטי, וקיבלו מידע מודיעיני שיאהו הולכת לסגור עסקה עם AOL. הם מתגאים ומספרים איך הם סובבו את המטוס מעל האוקיאנוס, נחתו במשרדי AOL ושמו על השולחן הצעה שאי אפשר לסרב לה. זו הייתה מבחינתם עסקה אסטרטגית, שכל מטרתה הייתה לחסל מתחרה עסקית. זה מזכיר לך מתחרה אחרת עם אותן שיטות?".
נו, מייקרוסופט.
"אז להעריץ את גוגל? אין ספק, הם עשו מהפכה בעולם האינטרנט, והפכו את החיפוש למוצר בעלי אחוזי שימוש הכי גדולים באינטרנט – מה שלא היה קיים לפני זה. אבל בכל מקרה, אנחנו צריכים להיות זהירים בכל מה שקשור בגדילה המסחררת של גוגל".

 

(פורסם במקור ראשון, אוקטובר 2007)

 

אם כבר אתם כאן, אולי אפשר להציע לכם גם ראיון עם ידידיה מאיר? ואולי מאמר דעה על החתונות של היום? ואולי ביקורת על החדש של אביתר בנאי? או דברים שקורים רק במילואים? או שמא ראיון עתיר אג'נדות עם אברי גלעד? אפרופו ראיונות, אולי תתעניינו במדריך למרואיין המתחיל?

למעבר למרכזיה אנא הקישו אפס או המתינו.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גדי שמשון  On 22 ביולי 2009 at 2:24

    כמה טוב אלינו האח הגדול.

  • אהרן  On 22 ביולי 2009 at 8:16

    נראה לי שיש לך טעות ידידי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: