ארכיון יומי: 11 בנובמבר 2009

מי לקח את המפתח של חביתוש בלי רשות של רגע ודודלי?

כל מי שנכנס אלינו הביתה בשבועיים האחרונים היה בטוח שהוא התבלבל בעשור, או לכל הפחות נכנס בטעות למכונת זמן שלקחה אותו היישר אל שלהי הסבנטיז. התאומים הגדולים שלנו, בני שלוש פלוס, ישבו על הספה ובהו במרקע. הם לא צפו ביובל המבולבל, בכבשה שושנה או בפסטיגל האחרון, אלא דווקא במשהו אחר מסקאלה שונה ומפלטנה אחרת לחלוטין: "רגע עם דודלי".
כבר תקופה ארוכה שאני מרגיש לא נוח מול ההפקות לילדים מהשנים האחרונות. למרות שיובל המבולבל ורינת גבאי עושים עבודה טובה למדי, עדיין יש להם קטעים שהייתי שמח למחוק מהדי.וי.די, ולמרות שקיבלנו את מארז "טיף וטף" במתנה, לפעמים אני מזדהה יותר עם האמרה "שונא מתנות יחיה". יש שם דברים חלולים מדי, צעקניים מדי, רדודים מדי, ואני די משוכנע שאם הייתי היום ילד בגיל יסודי לא הייתי טוען שיש לי חום כדי להישאר ולצפות ברוב ההפקות שמיוצרות היום.

 

מסתבר שיש מי שהבין את זה קודם, כי חברת אן.אם.סי הוציאה כבר שני מארזים כפולים ממיטב התוצרת של "רגע עם דודלי" על די.וי.די. למרות שהילדים שלי כבר מתים על "אליעזר והגזר" ו"להיות גדולה" – השירים הפופולריים מתוך הסדרה שמככבים כבר כמה שנים טובות ב-Youtube – לא הייתי בטוח שהם בשלים לבלוע מנות גדולות יותר מהדודלי הזה. אבל החלטתי להמר ולראות האם ילדי הדור הנוכחי יכולים להתחבר אל דודלי, רגע, פיסטוק והעכבר שלו, שלקח את המפתח של חביתוש בלי רשות מרגע ודודלי. והפלא ופלא: השחור-לבן לא מרתיע אותם, השפה התקנית לא מבהילה אותם, והם יושבים מרותקים אל מול מסך הטלוויזיה כדי לראות מה פיסטוק מציע למכירה בחנות שלו, האם כדאי להיות קטנה או גדולה, ומה יעלה בסופו של דבר עם הגזר של סבא אליעזר. ללא ספק, כיף גדול. עכשיו נותר רק לחכות למארז "הבית של פיסטוק", ובאמת תהיה להם סיבה טובה לפתח חום ולהישאר יותר בבית.

(פורסם במקור ראשון)