למה אין מספיק שירים להורדה חופשית בחינם?

אטליז חוזרת עם סינגל חדש ונהדר בשם "Fire", אבל זה החלק הפחות מעניין מבחינתנו. יותר מעניין לגלות שהשיר ניתן להורדה בחינם באתר הרשמי של הלהקה, eatliz.com, והוא לא היחיד: גם אלבום הבכורה של ההרכב, "Violently Delicate", ניתן להורדה בחינם. ולא מזמן שני שירים מהאי.פי הקרב, "Delicately Violent", נשלחו למעריצים באופן בלעדי דרך רשימת התפוצה של הלהקה.

וזה רק מוביל אותנו לשאלה שתלויה באוויר כבר תקופה ארוכה – למה אין הרבה יותר שירים ואלבומים ישראלים להורדה בחינם. אמנם אני לא מצפה ששלמה ארצי יחלק גם כן את האלבומים שלו להורדה בחינם, כי עדיין לא החיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, ובליגה שלו זה גם פחות רלוונטי, אבל בכל זאת – רוב תעשיית המוזיקה קמצנית למדי במובן הזה, לא ממש מבינה את חשיבות השיווק הדיגיטלי, ותקועה בתפיסות מיושנות שלקוחות מהעידן הדינוזאורי של האלבומים המלאים בלבד.

 

פעם היה משהו בתפיסה הזו. להוציא את העובדה הפעוטה שהורדות בחינם בכלל לא היו אפשריות טכנולוגית, גם אז היה חשש מוצדק בהוצאת שירים מהאלבום. כך נמנעו לא מעט אומנים מלכלול שירים שלהם באוספים, מתוך מחשבה שזה עלול לפגוע במכירות הדיסק. במקרים מסוימים זה היה נכון, אבל במקרים אחרים זו הייתה סתם פרנויה.

להמחשה נחזור להווה: עם כל הכבוד, מה הבעיה אם בהליקון יעניקו להורדה בחינם שיר של נינט (לא כזה שאמור לצאת כסינגל) מתוך האלבום החדש שלה? ולמה שלמה ארצי לא צ'יפר את מאזיניו עד היום באיזה שיר חינמי נדיר? כנ"ל לגבי ריטה, עידן רייכל, אייל גולן ושאר האומנים הבולטים. אף מאזין שלהם לא יוותר על רכישת האלבום המלא אם הם יעניקו לו בחינם שיר לא מוכר, רצועה 9 נניח, מתוך האלבום הקודם או הבא שלהם, או אפילו איזה שיר גנוז. בדיוק להפך. זה רק יעורר את התיאבון.

למרות זאת, יש כאלה שלא נמנעים מלפנק את המאזינים שלהם. רונה קינן חילקה דרך ynet את אלבום ההופעה שלה (והגיעה ל-60,000 הורדות), אורנג' חילקה לא מזמן סינגל של הראל סקעת, סלקום עשתה את זה עם גלעד שגב, עופר ניסים ובן סנוף, וגם האומנים עצמם לא נמנעים מלחלק צ'ופרים באתרים הרשמיים שלהם. עד היום עשו את זה, בין השאר, עברי לידר, אריק ברמן, ארקדי דוכין, עמיר בניון, טיפקס ועוד לא מעט אומנים, וברור שהתופעה מתרחבת – אבל עדיין לא כמו שצריך. זה עדיין לא מספיק. התעשייה עדיין קמצנית ברובה. לפעמים זה נתקע מול אומנים שמפחדים מהקדמה או סתם רוצים לשמור על דיסטאנס, מנהלים שלא מבינים את השוק הדיגיטלי לעומק ונמנעים מכל שיתוף פעולה בסגנון, או סתם חברות תקליטים פחדניות.

אבל זה בסדר – אטליז ודומיהם מוכיחים שעידן הקרח כבר מאחורינו. מתישהו גם הדינוזאורים ייכחדו.

 

(פורסם ברייטינג, נובמבר 2009)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: