****
רוקפור – "העולם המופלא" (Anova)
ביקום מקביל העזיבה של אלי לולאי את רוקפור ב-2004, בעיצומו של מסע הופעות בארה"ב, הייתה אמורה לפרק את הלהקה. לא מעט להקות מנסות להמשיך בכל זאת ללא הסולן – החל מבוני אם ועד לסטלה מאריס, בלינד מלון, אינקסס, קווין ועוד – אבל בדרך כלל קורה אחד מהשניים: או שחוסר ההצלחה הופך את הלהקה לקריקטורה של עצמה – או שהנגנים פשוט מבינים שהגיע הזמן לפזר את ההפגנה, ומתפרקים. במקרה של רוקפור מסתבר שהחלקים לא פחותים מהסך השלם, כך שברוך בן יצחק תפס בהצלחה את מקומו של אלי לולאי. מעבר לכך, ההחלפה הוכיחה גם לספקנים שרוקפור לא הייתה להקה של זמר ושכירי חרב, אלא אוסף מוזיקאים עם אג'נדה ברורה וממשית, שלא נעקרה גם כאשר עמוד התווך שלה, עד לאותה תקופה, החליט להיעקר.
אבל בכל מקרה, זה לא שבממלכת רוקפור הכל היה טוב מאז ומתמיד. אלבומם השווה האחרון היה "One Fantastic Day" עם הניחוח הביטלסי המובהק, אבל אחריו החלה חזרתיות ועמידה במקום. "For Fans Only!" (2003) היה אלבום ביניים לא משמעותי, "Nationwide" שיצא פחות משנה אחריו היה חיוור, וגם "Memories Of The Never Happened", הראשון שיצא אחרי פרישת לולאי, לא הגיע לשיאים מיוחדים, וביטא בעיקר בלבול ובינוניות מעיקה.
ברוקפור החליטו לעשות את מה שהיה כנראה מובן מאליו, ואפילו מתבקש מאליו – לחזור לשיר בעברית. בדיעבד זה מה שדי הציל אותם מעצמם. כי עם כל הכבוד, בהשוואה למיליוני הלהקות ששרות באנגלית, הם התקשו להתבלט באמת, במיוחד באלבומים האחרונים שלהם. בניגוד מוחלט לכך מסתבר שבמגרש הביתי שלהם, כלומר בעברית, הייחוד הרבה יותר בולט ומרשים. וזה בהחלט ניכר בדיסק החדש.
"העולם המופלא" הוא אלבום רוק כיפי. יש בו תחושה של חזרה הביתה, כמו בשיר הסוגר "חורף ישראלי", שנפתח במילים "יש ריח טוב של חורף ישראלי, אוויר פשוט ולא הכי נקי". יש בו פסיכדליה ידידותית לסביבה ("מלאך"), יש בו רגעים שממש מזכירים את אלבומם הכמעט מיתולוגי "האיש שראה הכל" (בעיקר ב"סרט זר"), והכי חשוב זה שאין בו תחושת ניכור והתנשאות. רוקפור חזרו לקרקע, והכי חשוב זה לדאוג שהם לא יחזרו לשיר באנגלית.
(פורסם ברייטינג, מאי 2010)
הבלוג של דודו כהן 